שיעול הוא מנגנון אשר מופעל על ידי גירוי כימי או מכני של קולטנים לאורך מערכת הנשימה ומטרתו להגן על הגוף בעזרת פינוי של הפרשה או כל חומר זר אחר מתוך מערכת הנשימה.
השיעול יכול להיות, ברוב המקרים, עקב בעיה בתוך מערכת הנשימה, אבל לעיתים גם עקב בעיה במערכות גוף אחרות.
סיבות נפוצות לשיעול כוללות: מחלות דרכי הנשימה רבות ומגוונות כולל דלקות גרון או קנה הנשימה (למשל במחלת השעלת בכלבים), קריסת קנה הנשימה, ברונכיטיס, דלקת ריאות (בעיקר חיידקית), אסטמה בחתולים, גופים זרים, גידולים סרטניים, אלרגיות, מחלות לב שונות, כדורי פרווה במערכת העיכול בחתולים ועוד.
הסימן הקליני המשותף לכולם הוא שיעול אשר יכול להשתנות מאקוטי לכרוני לפי משך הזמן שלו, להיות יבש או לח, במנוחה או בפעילות ועוד סיווגים שונים ומגוונים אשר יכולים להצביע על מקורו. סימנים קליניים אחרים תלויים במחלה אשר גורמת, בין השאר, לשיעול וגם הם יתנו רמז באיזה מחלה מדובר והיכן היא ממוקמת.
בשלב הראשון, יש להעריך האם השיעול הוא חלק ממצב חרום אשר מצריך הגעה מיידית לבית החולים שלנו או האם מדובר בבעיה אשר ניתן להגיע איתה בשעות הפעילות הרגילות. בגדול, בחתולים השיעולים נוטים להיות מקרים דחופים יותר אשר דורשים טיפול חרום בעוד אצל כלבים מדובר, לרוב, במקרים לא דחופים. אם השיעול מלווה בסימנים של קוצר או מצוקת נשימה כמו נשימה מהירה ומאומצת או נשימה בפה פתוח יש להגיע מיד לטיפול רפואי. אם בעל החיים נראה עירני ובעל תיאבון תקין סביר להניח שהבעיה אינה דחופה. אם ישנה חוסר פעילות, רעידות, אפאטיות, דכאון, חולשה, תיאבון ירוד, קצב נשימה מהיר, שינוים בצבע הלשון מוורוד ללבן או כחול או סגול סביר להניח שהבעיה דחופה יותר ויש להגיע מיד אל הווטרינר. חשוב לזכור שבעיה נשימתית עשויה להחמיר מהר מאוד ולהוביל לסכנת חיים ואפילו למוות פתאומי.
האבחון של הגורם לשיעול נעשה על ידי לקיחת היסטוריה מקיפה, בדיקה גופנית יסודית ולאחר מכן בדיקות נוספות בהתאם לממצאים כולל בדיקות דם, צילומי רנטגן או הדמיה מתקדמת יותר כמו סיטי או אנדוסקופיה, לקיחת תרביות, דגימות ציטולוגיה ועוד.
הטיפול בשיעול יהיה בהתאם לגורם. חלק מהטיפולים יהיו תומכים כמו טיפול סביבתי באדי מים קרים או חמים או הסרת הגורם המגרה כמו עשן או אלרגן וחלק יהיו תרופתיים או כירורגיים בהתאם למחלה.
