רקע:
שאנט כבדי מתרחש כאשר הוורידים המובילים דם מהמעיים עוקפים את הכבד ומתחברים ישירות לכלי הדם שאחריו. חיבור לא תקין שכזה יכול להיות מולד ו/או נרכש ולהופיע בגילאים מאוחרים יותר.
במהלך הריון כלי הדם העובריים המנקזים את המעיים עוקפים את הכבד של העובר והכבד של האם עושה את עבודת הסינון בשביל העובר.
בחיה בריאה, המעקף הזה אמור להסגר תוך 3 ימים מהלידה.
במקרים המולדים של המעקף, כלי הדם העובריים לא נסגרים, ולכן, הדם ממשיך לעקוף את הכבד של הגור. מאחר ותפקיד הכבד לסנן את הרעלים המצויים בדם, רעלים כמו אמוניה, טוקסינים אחרים וחיידקים מתחילים להצטבר בגוף. בנוסף, הכבד עצמו סובל מתת אספקת דם אליו וכתוצאה מכך הגור לא מתפתח כמו שצריך.
במקרים הנרכשים המעקף נגרם עקב מחלות כבד אשר גורמות נזק לזרימת הדם התקינה אל הכבד.
75-80% מהמקרים הם מולדים והשאר נרכשים.
המעקף נפוץ בכלבים גזעיים כולל יורקשייר, שנאוצ’ר, מלטז, פקינז, שיצ’ו ורטריברים. בחתולים דווקא יותר בלא גזעיים בעלי פרווה קצרה אבל יש נטייה גבוהה יותר לגזעים פרסי והימאליה.
סימנים קליניים: כלב לא מפותח, קטן משאר אחיו ואחיותיו לשגר, עם היסטוריה של התאוששות איטית בהרדמות/ניתוחים (במידה ועבר), עם אירועים נקודתיים של שינויי התנהגות כולל אפאטיות, חולשה, חוסר התמצאות, הטיית ראש, הליכה במעגלים, שוטטות, עיוורון, ריור, אנורקסיה, שלשולים, הקאות, שתיה והשתנה מוגברת ובעיות במתן שתן.
לרוב, הסימנים באים והולכים, בעיקר אחרי ארוחה עשירה.
אבחון: האבחון נעשה על ידי היסטוריה מתאימה, בדיקה גופנית, בדיקות דם, בדיקת שתן והדמיה.
טיפול: השלב הראשוני הינו טיפול תזונתי ותרופתי תומך על מנת לייצב את מצבה של החיה ולעצור את הסימנים הקליניים.
בטווח ארוך הטיפול היעיל ביותר הינו טיפול כירורגי בו סוגרים את המעקף ומאפשרים לזרימת הדם אל הכבד להתחדש באופן הדרגתי.
