Puppy strangles או Juvenile cellulitis או sterile granulomatous dermatitis and lymphadenitis היא מחלת עור קשה אך לא נפוצה בגורי כלבים בה נוצרת דלקת סטרילית של שכבת הצלוליט או השומן בתת עור. גורם המחלה אינו ידוע (אידיאופטי) והחשד הוא שמדובר במחלה חיסונית בה הגוף תוקף את עצמו. למחלה עלול להיות מרכיב תורשתי מאחר והיא עלולה להופיע בו זמנית בכמה גורים מאותו שגר אבל הדבר לא הוכח באופן חד משמעי.
המחלה תוקפת גורים בגילאים 3 שבועות עד גיל חצי שנה אבל במקרים חריגים ונדירים גם כלבים בוגרים צעירים עד גיל 4 שנים. הגזעים הרגישים יותר כוללים לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, פוינטרים, דקלים וביגלים. עם זאת, המחלה עלולה להתפרץ בכל גזע אחר.
סימני המחלה מתחלקים למספר שלבים. בשלב הראשון ישנה נפיחות פתאומית של חלקים שונים בראש כולל פנים, שפתיים, עיניים, עפעפיים, אוזניים והאף. במקביל מופיעה נפיחות משמעותית מאוד של קשרי הלימפה מתחת ללסת (קשרי הלימפה הסאב-מנדיבולרים). נפיחות קשרי הלימפה היא זאת אשר נותנת את השם סטרנגלס בגורים (חנק בתרגום לעברית) של המחלה אשר גם מזכירה את המופע של מחלת החזרת בבני-אדם. בשלב השני של המחלה מתחילים להופיע פצעים מודלקים ועמוקים עקב הדלקת אשר נוצרת בתת עור. הפצעים מופיעים באופן אופייני סביב העיניים, השפתיים והחוטם אבל עלולים להופיע במקומות נוספים בגוף כולל אוזניים, בטן, מפשעה או לאורך הרגליים. הפצעים מתאפיינים בנפיחות משמעותית וכואבת אך לא מגרדת לעיתים עם הפרשה נוזלית של סרום או מוגלה אשר עלולה להתייבש ולגרום להופעת גלדים יבשים על גבי הפצעים. בחלק ניכר מהגורים החולים מופיעים סימנים קליניים כלליים יותר כולל חום גבוה, ירידה בתאבון עד לכדי אנורקסיה, חולשה כללית, ירידה בפעילות, דכאון קליני וכאבי מפרקים. הפצעים כל כך עמוקים ומשמעותיים עד שלאחר ההחלמה נשארות צלקות שלהן. הצלקות הן קוסמטיות בלבד ולא משפיעות בשום דרך על איכות החיים של הכלב אבל הן נשארות כעדות לעוצמה של המחלה ועומק פגיעתה.
אבחון המחלה בשלב הראשוני לא תמיד אפשרי כיוון שהסימנים הקליניים אינם ברורים, המחלה איננה נפוצה וגורמי מחלה אחרים הרבה יותר נפוצים צריכים להישלל. עם זאת, לאחר מספר ימים כאשר המופע הקליני הטיפוסי מתפשט ניתן בקלות רבה יותר לזהות אותה ולטפל בה. בדיקות ציטולוגיה מהפצעים מראה דלקת סטרילית ללא גורם זיהומי. בדיקות אחרות כמו בדיקות דם לא מראות ממצאים משמעותיים.
טיפול במחלה, ברוב המקרים, מתעכב בשלב הראשוני כיוון שהוא מתבסס על מתן תרופות אנטי דלקתיות (סטרואידים) במינונים גבוהים לצורך יצירת דיכוי חיסוני או יותר נכון דיכוי של התגובה החיסונית אשר מייצרת את המופע הקליני. כיוון שטיפול בסטרואידים במינונים מדכאי חיסון נוגד את הטיפול הסטנדרטי למחלות דלקתיות או זיהומיות כפי שנראית המחלה בשלב הראשוני וכפי שהיא נפוצה הרבה יותר בגורים, טיפול בהם יעשה רק לאחר וידוא שאכן מדובר במחלה זאת ולא במחלה אחרת. הסטרואידים ניתנים עד שכל הסימנים הקליניים נעלמים וכל הפצעים מחלימים. משך זמן ההחלמה עלול לקחת בין שבועיים לחודש. במידה ויש זיהום חיידקי משני יינתן בנוסף לסטרואידים גם טיפול אנטיביוטי. סיכויי ההחלמה נחשבים לטובים מאוד כך שברוב המקרים ישנה החלמה מלאה למעט המופע הקוסמטי של הצלקות אשר נשאר מהפצעים אשר החלימו.
