כללי
יצור דמעות בעיניים חשוב להגנה ולהזנה של הקרנית, ניקוי לכלוך, וסיכוך (שימון) של העפעפיים.
עין יבשה היא, לרוב, מחלה חיסונית שבה מערכת החיסון של הגוף של בעל-החיים תוקף את בלוטות הדמעות בעיניים, וגורם לירידה משמעותית בייצור הדמעות.
גורמים
מחלה חיסונית: (הכי נפוץ) עקב דלקת של בלוטות הדמעות.
זיהומי: משני למחלת כלבלבת או לישמניה.
תרופתי: עקב תרופות הפוגעות ביצור הדמעות.
דלקות עיניים כרוניות: המתישות את בלוטות הדמעות.
לאחר ניתוח עיניים: ניתוח שבו הוציאו את בלוטת הדמעות של העפעף השלישי.
מחלה אנדוקרינית: סכרת, מחסור בבלוטת התריס, עודף בבלוטת האדרנל.
מולד: בגזעים נפוצים כולל: בול-טרייר, קוקר ספניאל או קינג קווליר ספניאל, בולדוג אנגלי, פאג, טרייר לבן (ווסטי), ושנאוצר קטן.
עצבי: שיתוק עצב הפנים או דלקת באוזן הפנימית.
סימנים קליניים
במקרים אקוטיים נוצר כאב, הבא לידי ביטוי במצמוץ רב, הפרשה מוגלתית, אדמומיות של הלחמית (עקב דלקת משנית), עכירות של הקרנית (עקב דלקת של הקרנית או כיב), עיוורון, ואף יבש (במקרים עצביים).
במקרים כרוניים נוצרות פגיעות קשות יותר של הקרנית כולל: כיבים מפושטים, בצקת קשה (עכירות כחולה), פיגמנטציה, וסקולריזציה, דפורמציה והצטלקות של הקרנית.
אבחון
אבחון ראשוני נעשה על ידי לקיחת היסטוריה מדויקת של בעל-החיים כולל בדיקה גופנית מדוקדקת, ומעבר לכך, בדיקת עיניים אשר עלולה לכלול: בדיקה פיזית, בדיקה עצבית לבדיקת הראיה ועצבוב גלגל העין, בדיקת יצור דמעות, בדיקת לחץ תוך עיני, צביעת עיניים לזיהוי כיב, דיגום תאים למשטחי תאים (cytology) על ידי מגע, גירוד או ביופסיה, ודיגום לתרביות או סרולוגיה במכונים חיצוניים.
טיפול
במקרים הנפוצים (דלקת חיסונית בבלוטת הדמעות) הטיפול נעשה על ידי תרופות העוצרות את התגובה החיסונית (הנפוצה ביותר נקראת ציקלוספורין). הטיפול הוא כרוני ואיטי, ושיפור ניכר על פני שבועות עד חודשים וניתן, בדרך כלל, לכל החיים.
מעבר כך, טיפולים תומכים כוללים ניקוי הפרשות, תחליפי דמעות, אנטיביוטיקה מקומית או סיסטמית נגד זיהומיים משניים, וטיפול מקומי נגד כאב. במקרים חריגים יש צורך בטיפול כירורגי.
