מחלת PKD (polycystic Kidney Disease) היא מחלה גנטית מולדת, תורשתית, דומיננטית (כלומר כל חתול אשר נשא של הגן יחלה במחלה) פרוגרסיבית ובלתי הפיכה אשר פוגעת בחתולים ללא קשר למין זכר או נקבה. החתולים החולים נולדים עם ציסטות קטנות מאוד בכליות אשר מכילות נוזל צהבהב שקוף.
הציסטות גורמות לכך שהכליות אשר מכילות אותן אינן תקינות. עם הזמן הציסטות מתרבות וגדלות בקצב אשר איננו ידוע מראש, פוגעות ברקמת הכליה הבריאה ובכך גורמות לנזק בלתי הפיך לרקמת הכליה אשר גורם לבסוף לכשל כליות סופני אשר מוביל למוות של החתולים.
בגלל הפערים הרבים בין החולים כשל הכליות מופיע, לרוב, בגילאים בוגרים עד מבוגרים, כלומר מגיל שנתיים עד גיל עשר, כאשר הממוצע הוא גיל שבע. לא ניתן לחזות מראש מתי כשל הכליות יופיע בכל מקרה ומקרה. המחלה יכולה לגרום גם לציסטות בכבד, בלבלב ואפילו לפגוע בלב.
סימנים למחלת כליות אצל חתולים
סימנים קליניים של PKD-Polycystic Kidney Disease הם תוצאה ישירה של כשל הכליות אשר נגרם וכוללים בשלב האקוטי של כשל הכליות סימנים כלליים כולל דיכאון, עייפות, תשישות, חוסר תאבון או אנורקסיה, הקאות, שלשולים, ירידה בכמות מתן השתן, ריח של שתן מהפה, כיבים בפה, כליות מוגדלות וכואבות במישוש בטני. בשלב הכרוני של כשל הכליות אובדן משקל, השתנה מרובה, שתייה מרובה, מצב גופני ירוד כמו פרווה לא מטופחת ונשירה רבה, אנמיה, סימנים עצביים, שתן דמי, שתן מחוץ לארגז ועיוורון פתאומי.
אבחון וטיפול במחלת כליות ציסטיות
אבחון PKD-Polycystic Kidney Disease נעשה על ידי בדיקה גופנית, בדיקות דם, בדיקות שתן, והדמיית אולטראסאונד של דרכי השתן.
PKD-Polycystic Kidney Disease היא מחלה חשוכת מרפא משמע שבעל החיים בסופו של דבר ימות ממנו עקב כשל כליות בלתי הפיך. הטיפול בחתולים החולים הינו טיפול תומך אשר מטרתו לשפר את מצבו של בעל החיים ככל האפשר.
הטיפול מבוסס, בשלב האקוטי, על אשפוז וטיפול אינטנסיבי מאוד, במטרה להשיב את הכליות לפעילות. הטיפול כולל מתן נוזלים לווריד, הזנה במזון מיוחד אשר דל בחלבון, פוספט ומלח, וטיפול תרופתי כולל משתנים, נוגדי בחילות והקאות. לאחר האשפוז, בשלב הכרוני, הטיפול יתבצע בבית ויכלול תזונה רפואית, עירויים תת עוריים ותרופות כולל כאלה להורדת לחץ דם, מורידי זליגת חלבונים בשתן, הורמון ליצור כדוריות דם אדומות ואחרות.
לא ניתן למנוע את התפתחות המחלה בחתולים נשאים, אך בהחלט ניתן למנוע את העברתה בתורשה על ידי בדיקות גנטיות ובדיקות אולטראסאונד בחתולים מגזעים נפוצים למחלה אשר מיועדים להרבעה וסירוסם או עיקורם.
גזעים הנמצאים בסיכון
גזעים בסיכון גבוה כוללים: פרסי, רגדול, בורמזי, בריטי, סקוטי, בורמיליה, אסיה, רקס, אקזוטיק, הוואנה, היילנד וטיפאני
גזעים בסיכון בינוני כוללים: מיין קון, סיאמי, נורווגיאני, אנגורה, בומביי, מזרחי, סיבירי, טונקינזית, ואן טורקית
גזעים בסיכון נמוך כוללים את כל הגזעים האחרים.
