תסמונת זנב שמוט או בשמותיה הנרדפים swimmer’s tail או limber tail או cold tail היא תופעה של כלבים, בעיקר מגזעי העבודה, בה הכלב מפתח בבת אחת תופעה שהזנב נהיה דמוי משותק מבסיסו או כמה סנטימטרים מעל הבסיס שלו. התופעה מתוארת בעיקר בגזעים רטריוורים ופוינטרים אבל גם גזעים אחרים יכולים לפתח את המחלה
הגורם עצמו לזנב השמוט לא ברור לחלוטין אבל יש קשר ישיר לפעילות גופנית מאומצת אשר מערבת את הזנב כגון שחיה, אג’יליטי, פעילות ספורט מאומצת, צייד ואפילו יום עמוס בהתרגשות גדולה אשר מובילה לנפנופי זנב משמעותיים. החשד הוא שכל נפנופי הזנב האלה גורמים להתכווצות שרירים או לדלקת של שרירי הזנב אשר משמשים לנפנוף הזנב. כיוון שהשרירים של הזנב דחוסים בפקעת קשיחה של מעטפת של שרירים וגידים לשרירי הזנב אין לאן להתרחב בעקבות פעילות היתר הזאת ואז נוצרת דלקת מקומית בתוך השרירים אשר מובילה לתוצאה של כאב עז ובכך גורמת לכלב להימנע מלהזיז את הזנב במופע אשר מדמה שיתוק.
יש להבדיל בין התופעה זנב שמוט למחלות אחרות אשר יגרמו לשמיטת/שיתוק הזנב כמו בעיות בגב, בחוליות הזנב, במערכת העצבים, תהליך תופס נפח בזנב כמו גידולים ואחרים, בעיות באזור פי הטבעת, הערמונית והשקים האנאליים.
מבחינת המופע הקליני של זנב שמוט הבעלים יתלוננו שהכלב לא מזיז את זנבו או מכשכש בו בכלל יום למחרת פעילות מאומצת כלשהי כפי שפירטנו לעיל. כאשר ממששים את הזנב השמוט המקום עלול להרגיש נפוח מעט וכואב מאוד למגע או לניסיון הזזה שלו. מעבר לכך הכלב יהיה חיוני לחלוטין ויתנהג כרגיל.
אבחון יתבסס על היסטוריה מתאימה בשילוב עם מופע קליני קלאסי. לעיתים אפשר לראות בבדיקות דם עליה של פעילות באנזימי השריר אבל לרוב אין צורך בבדיקה זאת.
טיפול בזנב שמוט כולל מנוחה, הורדת מפלס ההתרגשות או גורמים אחרים לנפנוף הזנב בשילוב עם תרופות אנטי דלקתיות להורדת הדלקת והכאבים בבסיס הזנב. רוב הכלבים חוזרים לנורמלי תוך ימים ספורים עד שבועות.
