מערכת השתן מחולקת למערכת השתן העליונה אשר כוללת את הכליות והשופכנים ומערכת השתן התחתונה אשר כוללת את השלפוחית והשופכה.
הגורם הנפוץ ביותר לדלקת בדרכי השתן בכלבים הוא זיהום חיידקי אשר נגרם עקב הקירבה לפי הטבעת (זאת הסיבה שהוא יותר נפוץ בנקבות עקב קירבה אנטומית בין פי הטבעת לפות בשילוב עם שופכה קצרה ורחבה). גורמים אחרים אשר עלולים לגרום לדלקת בדרכי השתן או לתרום לה כוללים קריסטלים (נפוץ בחתולים), אבנים, פוליפים או גידולים שפירים אחרים, גידולים סרטניים, וירוסים, פטריות ובעיות מבניות מולדות. חיידק האי. קולי אחראי לכ-50% מדלקות דרכי השתן בכלבים. חיידקים נוספים כוללים פרוטאוס, סטפילוקוקוס ואחרים. גורמים נוספים לזיהום אפשרי בדרכי השתן כוללים זיהום אשר עובר מהפרוסטטה, בכלבים זכרים, או זיהום דרך מחזור הדם עקב אלח דם אשר נחשב לנדיר.
הסימנים הקליניים תלויים בחלק של מערכת השתן שנפגע. לרוב, הדלקת היא במערכת השתן התחתונה עם דגש על שלפוחית השתן. הסימנים עלולים לכלול: כאב או צריבה בעת הטלת השתן, קושי או מאמץ בזמן הטלת השתן, מתן שתן בתדירות גבוהה ובכמויות קטנות, שתן עם דם, שתן עם ריח לא נעים, דליפת או בריחת שתן והטלת שתן במקומות לא שגרתיים. סימנים כלליים יותר נוטים להתלוות לדלקת במערכת השתן העליונה עם דגש על הכליות ועלולים לכלול: חום, אפאטיות, דכאון, חולשה, חוסר תאבון עד אנורקסיה, הקאות, כאבים עזים ועוד.
אבחון הבעיה בדרכי השתן יכלול לקיחת היסטוריה מלאה, בדיקה גופנית מקיפה, הדמיה לדרכי השתן כולל צילומי רנטגן, אולטרסאונד והדמיות אחרות, בדיקת שתן, תרבית שתן, בדיקות דם ובדיקות אחרות לפי הצורך.
הטיפול בדלקת דרכי השתן תלויה בגורם. במקרה של זיהום חיידקי יינתן טיפול אנטיביוטי. אבנים בדרכי השתן יכולות לעבור המסה באמצעות מזון רפואי מיוחד בעוד אבנים אחרות יש להוציא באמצעות ניתוח. במקרים של פוליפים או גידולים שפירים אחרים תידרש הסרה כירורגית שלהם. במידה ומדובר בגידול סרטני יינתן שילוב של כימותרפיה עם הסרה כירורגית באם יתאפשר להסירו. במקרים של דלקות שתן חוזרות יש צורך לבצע תרבית שתן ובדיקות אחרות לאיתור אבנים או פתולוגיות אחרות אשר מונעות החלמה של הדלקת או חזרה שלה.
ברוב המקרים מדובר בדלקת דרכי שתן פשוטה אשר מגיבה מצוין לטיפול הראשוני שיינתן. חשוב מאוד להגיע לבית החולים שלנו באשדוד בהקדם מרגע הופעת הסימנים הקליניים הראשונים. ככל שהטיפול יינתן בשלב מוקדם יותר כך סיכויי ההחלמה משתפרים, נמנעים מסיבוכים אפשריים, ומשך הטיפול התרופתי מתקצר.
