אנטומיה ופיזיולוגיה
בלוטת הערמונית ממוקמת בתוך חלל האגן, מאחורי שלפוחית השתן. הבלוטה עוטפת את השופכה (צינור אשר מוביל שתן ונוזל זרע מחוץ לגוף).
בלוטת הערמונית מייצרת נוזל סמיך, שתפקידו להזין את הזרע אשר מגיע מהאשכים, להניע אותו ולשמור עליו תוך כדי שחרורו לסביבה החיצונית.
כללי
גידולים בבלוטת הערמונית אינם נפוצים בכלבים (אפילו נדירים), ונדירים מאוד בחתולים. הגידול הנפוץ ביותר הוא אדנוקרסינומה, שהוא גידול ממאיר ביותר עם התפשטות מהירה, על ידי גרורות, לקשרי לימפה מקומיים ואיברים אחרים כולל: ריאות, שלפוחית השתן, ועצם.
סימנים קליניים
הגידול יכול להופיע בכלבים מסורסים, ולא רק בכלבים לא מסורסים. הכלב יכול להיות מכל גזע (נטייה יותר לגזעים בינוניים עד גדולים), ובדרך כלל, בגיל זקן (ממוצע של 8-10 שנים). הסימנים הקליניים זהים לאלו שפורטו בדלקת של בלוטת הערמונית. סימנים קליניים נוספים תלויים בהופעת גרורות ובמיקומם.
אבחון
זהה לאבחון של דלקת, אך מחייב ציטולוגיה או ביופסיה לאבחון ודאי (על ידי אולטראסאונד או פתיחת בטן חוקרת). בדיקות אחרות יתבצעו על מנת לאבחן התפשטות של גרורות.
טיפול
לצערנו, בזמן אבחון, ועקב הנטייה של הגידול להיות פולשני ביותר בזמן האבחון, הפרוגנוזה רעה. סירוס או ניתוח להורדת הערמונית וטיפולי כימותרפיה אינם מוצלחים.
אנחנו ממליצים על טיפול תומך להקל על החיה.
חשוב לזכור: 90% ממחלות בלוטת הערמונית ימנעו לכל החיים במידה והחיה שלכם תסורס עד גיל שנה.
