כללי:
פצע עורי דמוי גידול, נוקשה, מוגבה ולעיתים עם כיבים. הפצע מופיע עקב ליקוק, נשיכה או מציצה כרונית של הרגל של בעל החיים.
גורם:
מקור הבעיה הוא התנהגותי. המחלה נפוצה בכלבים עם חרדות (70% מהכלבים סובלים מפחד או חרדה כלשהי עקב רעש, נטישה, שעמום, חיפוש תשומת לב, תסכול מחוסר אינטראקציה או חוסר פעילות והתנהגות אובססיבית).
המחלה נפוצה בכלבים בוגרים מגזעים גדולים (גזעי עבודה) כולל: דוברמן, לברדור, גולדן, דני ענק, סטר, דלמטי, שר-פיי ווימריינר, אך יכולה להופיע בכל סוגי הכלבים.
סימנים קליניים: בהתחלה, מופיעה לקות (בדרך כלל אחת בודדת) של אובדן שיער, סימני ליקוק ורוק עם גרד מקומי. לאחר מכן, הלקות גדלה, נעשית קשה, מעובה וגבוהה. לעיתים, יופיעו כיבים, פצעי זיהום, או פצעי משנה אחרים על הלקות המקורית.
הפצע מופיע, לרוב, בחלק התחתון של הרגליים הקדמיות, לעיתים, בחלק התחתון של הרגליים האחוריות, ופחות נפוץ, במקומות גבוהים יותר על הרגליים ויותר מלקות אחת.
אבחון: חשוב לפסול בעיית עור ראשונית כגורם רקע לגירוד כולל: זיהום, טפיל, פטרת, אלרגיה, גידול או מחלה אנדוקרינית. את האבחון מבססים על בדיקות עור קפדניות כולל: בדיקה כללית, מגרדים, משטחים, תרביות לפטרת ו\או חיידקים, ביופסיה, בדיקות דם והורמונים, בדיקות אלרגיה וצילומי רנטגן מקומיים.
טיפול: קודם כל יש לטפל במחלת העור הראשונית, במידה ואובחנה או זיהומי המשנה אשר נוצרו עקב הליקוק הכרוני.
לאחר מכן, הטיפול בבעיית ההתנהגות הינו טיפול ארוך ואיטי המתבסס על: תמיכה התנהגותית על ידי אילוף, העשרת פעילות פיזית וחברתית והורדת כל גורמי החרדה או העקה הסביבתיים. טיפול מקומי במשחות, חבישות והזרקות וטיפול סיסטמי באנטיביוטיקה, נוגדי גירוד, ותרופות התנהגותיות.
