כללי
אלרגיה לסביבה הינה האלרגיה השנייה בנפיצותה בכלבים.
האלרגיה נגרמת על ידי אלרגנים סביבתיים, אשר חודרים לגוף החיה על ידי הנשימה או על ידי מגע עורי. אלרגנים נפוצים כוללים: אבק, קרדית הבית, אבקנים, פטריות, שמרים ועובש. לאחר חדירתם לגוף, הם יוצרים תגובה אלרגית, על ידי הפעלת נוגדנים רגישים בתוך גוף החיה.
רגישות זו היא בחלקה תורשתית, כלומר, ישנה נטייה גנטית לפתח אלרגיה מסוג זה (עקב כך נפיצותה הרבה יותר בכלבים הגזעיים), אך עם זאת יכולה להתפתח בכל גזע שהוא כולל בכלבים מעורבים.
הגזעים הנפוצים שרגישים לאלרגיה הסביבתית כוללים: טריירים, שר-פיי, דלמתים, סטר, רטריברים ושנאוצרים.
האלרגיה הסביבתית היא בדרך כלל עונתית, כלומר, היא מופיעה בעונה מסוימת של השנה. בדרך כלל, העונות הינם אביב או קיץ, מכיוון שאז כמות האלרגנים הסביבתיים גבוהה מאוד (אך כפי שציינו עלולה להופיע לאורך כל השנה).
המופע הראשוני של האלרגיה הוא בגילאים שנה וחצי עד שלוש שנים, אך יכול להופיע בכל גיל אחר. האלרגיה יכולה להופיע בכל מין או גזע.
מופע קליני
המופע הקליני הנפוץ ביותר הינו גירוד חזק, בעיקר בכפות הרגליים, אזור הפנים כולל החוטם או האוזניים, בתי שחי, בטן תחתונה ומפשעה.
לעיתים קרובות ישנם דלקות אוזניים או דלקות עיניים משניות.
סימני עור משניים שעלולים להופיע, עקב הגירוד, הינם: אדמומיות העור, אובדן שיער (עד הקרחה), קשקשת, עיבוי של העור ודלקות עור משניות.
טיפול
לצערנו, אין טיפול אחד יעיל כנגד אלרגיה סביבתית, ואין אפשרות החלמה יעילה כנגד הבעיה.
הטיפול מתמקד בעיקר בהורדת הגירודים ובתמיכה כללית בעונות הבעייתיות.
הטיפול התומך נעשה על ידי תרופות נגד גירודים, חפיפות בשמפו רפואי, תזונה היפואלרגנית, וטיפול בדלקות עור משניות.
חשוב לדעת: חיה אשר רגישה לאלרגיה אחת, בדרך כלל, תהיה רגישה גם לאלרגיות אחרות, אשר עלולות להיות ממוסכות על ידי האלרגיה הראשונה.
