הלבלב הוא איבר (בלוטה) אשר לו מספר תפקידים. חלקו האנדוקריני של הלבלב אחראי על יצור אינסולין אשר אחראי על ממשק הסוכר בגוף, בעוד שחלקו האקסוקריני של הלבלב אחראי על הפרשת אנזימים אשר נכנסים למעי הדק (תריסריון) ועוזרים בתהליך העיכול של המרכיבים השונים אשר באוכל כולל סוכרים, חלבונים ושומנים.
באי ספיקת לבלב אקסוקריני הפרשת אנזימי עיכול כולל עמילאז, ליפאז וטריפסין נפגעת או נעצרת לחלוטין. בלי אנזימי העיכול הללו הגוף לא מסוגל לפרק את החומרים המזינים אשר נמצאים במזון או לאפשר להם לעבור את מחסום המעיים בין דופן המעי למחזור הדם. אותם חומרי מזון לא נספגים וממשיכים הלאה לאורך המעיים עד אשר מסולקים במחוץ לגוף דרך הצואה. מחלה זאת אשר נקראת אי ספיקת לבלב אקסוקרינית או באנגלית Exocrine pancreatic insufficiencyהיא מחלה כרונית בלתי הפיכה.
גורמים אפשריים לאי ספיקת לבלב אקסוקרינית כוללים ניוון (אטרופיה) תורשתי של תאי הלבלב אשר קיים בגזעים כמו רועה גרמני, סטר אנגלי, צ’או צ’או, קולי, שנאוצ’ר זעיר, קאבאליר צ’ארלס ספניאל, אקיטה, ווסטי, בורדר קולי, קורגי, שלטי וגזעים אוסטרלים. המחלה היא אוטו אימונית, כלומר מערכת החיסון של בעל החיים תוקפת את תאי הלבלב ובכך הורסת אותם. זהו הגורם הנפוץ ביותר לאי ספיקת לבלב אקסוקריני. גורמים אחרים אפשריים לאי ספיקת לבלב כוללים פגיעה ברקמת הלבלב בעקבות דלקת לבלב (פנקריאטיטיס) קשה או נזק לתאי הלבלב בעקבות גידול.
סימנים קליניים לאי ספיקה כוללים: שלשול כרוני בכלבים צעירים, השלשול הינו בעל מופע טיפוסי של כמויות גדולות מאוד של צואה רכה, בהירה ושומנית עם הרבה גזים וריח לא נעים, תאבון מוגבר מאוד, אכילת צואה, אכילת גופים זרים, שתיה מוגברת, אובדן משקל כרוני, הקאות ופרווה קשה ודלילה.
אבחון אי הספיקה מתבצע על ידי לקיחת היסטוריה אופיינית עם מופע קליני מתאים בשילוב עם בדיקות דם ושתן כלליות ובדיקות דם מיוחדות וספציפיות לרמות TLI, ויטמין B12 וחומצה פולית.
הטיפול באי ספיקה כולל תזונה רפואית מיוחדת (לרוב דלת שומן ובעלת נעכלות גבוהה), תחליף אנזימי לבלב, חומצה פולית, ויטמין B12 ולעיתים קרובות גם אנטיביוטיקה עקב דלקות מעיים משניות.
