Sebaceous adenitis-דלקת בלוטות החלב 

תוכן עניינים

לכל מקבץ של שערות בגוף הכלב והחתול יש בלוטת חלב צמודה (sebaceous gland). תפקידה של בלוטת החלב הוא להפריש חומר סמיך ושומני בשם חלב או סבום (sebum). החלב מכסה את השערה ואת העור בשכבה דקה ועדינה ובנוסף מגביר את הלחות. תפקיד החלב לתת מראה מבריק יותר ומבחינה רפואית לשמור על שומניות העור והשערות ובכך לייצר שכבת הגנה מפגעי מזג האוויר או מזיקים אחרים לעור.

דלקת סטרילית של בלוטת החלב (Sebaceous adenitis) היא מחלה לא נפוצה בכלבים ונדירה בחתולים. הגורם למחלה איננו ידוע. יש חשד לגורם תורשתי או לגורם התפתחותי במטבוליזם של שומנים או אגירתם או לגורם של בעיית קרטין אשר גורמת לסתימה של צינורות בלוטות החלב ובכך נוצרת דלקת בתוך בלוטות החלב. המחלה גורמת לגוף לפתח תגובה חיסונית כנגד בלוטות החלב וכך נויצר הרס של בלוטות החלב והפרשתן כך שהן לא מפרישות חלב ומצפות את שכבת העור והפרווה על מנת להגן עליהם. המחסור בלחות בשילוב עם הנזק סביב זקיקי השיער גורם להם לחולשה ונזק אשר מוביל לנשירת הפרווה והקרחה. בנוסף, הפגיעה בהגנה על העור גורם לזיהומים משניים של שמרים או חיידקים ופטריות. 

המופע הקליני של דלקת בבלוטות החלב הוא בכלבים בוגרים צעירים בגילאים 2-6 (נדיר בחתולים). אין הבדל בין זכרים לנקבות אבל ישנה נטייה יותר לזכרים. המחלה פוגעת בעיקר בגזעים: אקיטה, פודל סטנדרטי, רועה גרמני, ויסלה, סמויד, לאסה אפסו, האווניס, צ’או צ’או ופוינטרים. הכלבים החולים יראו סימנים קליניים כולל: הקרחות סימטריות, קשקשת, גלדים, היפרקרטוזיס, מראה “עש אכול”, עור יבש, הפרווה הנותרת קשה, לא נעימה למגע ונשברת בקלות, הגלדים שעל העור נשארים דבוקים לפרווה או לעור וכאשר נתלשים יוצאים דבוקים לקבצי השיער הנתלש. הלקויות הן ללא גרד או ריח לא נעים אלא אם כן יש זיהום משני אשר גורם לסימנים נוספים בהתאם למקור הזיהום. בכלבים עם פרווה עבה צבע הפרווה משתנה לכהה יותר או בהיר יותר. הלקויות יופיעו, לרוב, בראש, סביב האוזניים, בצוואר ומשם יתפשטו לגוף לאורך הגב, הזנב ואחר כך לגפיים.

אבחון הדלקת בבלוטות החלב כולל היסטוריה מתאימה, סימנים קליניים, בדיקות גופניות ואחרות לעור כולל מגרדים, תרבית פטריות, משטחי ציטולוגיה, בדיקות דם, בדיקות הורמונליות בעיקר לבלוטת התריס ואבחון סופי על ידי ביופסיות מהנגעים.

טיפול בדלקת בבלוטות החלב מתחיל בהבנה של הבעלים שמדובר במחלה לכל החיים אשר דורשת תחזוקה של העור ולא ניתנת להחלמה. מטרת הטיפול להסיר את הגלדים והקשקשים, לשפר את לחות העור החולה והגנתו, לרפא זיהומים משניים ולשפר את איכות החיים של בעל החיים. הטיפול כולל שינוי תזונה, חפיפות עם שמפו רפואי, תוספים ליצירת לחות בעור וחיזוק הפרווה, תרופות כנגד המזהמים המשניים ותרופות אשר יעצרו את התגובה החיסונית כנגד בלוטות החלב. 

תוכן עניינים

שתף את המאמר:

Facebook
Email
WhatsApp

נושאים נוספים:

Call Now Button