כללי
בלוטת התריס ממוקמת בצוואר. הבלוטה מפרישה הורמון בשם תירוקסין T3 (צורה פעילה של ההורמון), ו-T4 (צורה לא פעילה של ההורמון). הפרשת ההורמון נשלטת על ידי הורמון הנקרא TSH, אשר מופרש מבלוטת יותרת המוח.
תפקידיו של ההורמון נקשרים בעיקר עם שליטה על פעילות מטבולית של הגוף כולל: צריכת חמצן בכל רקמות הגוף, הגברת קצב הלב ועוצמת כיווצו, יצור, ניוד, ופירוק של שומנים, חלבונים, ופחמימות, יצור ופירוק כולסטרול, התפתחות שלד ומערכת העצבים, ועוד פעולות רבות אחרות.
פתולוגיה
שינויים מבניים או תפקודיים של בלוטת התריס עלולים לגרום לירידה או חוסר פעילות מוחלטת של הבלוטה. עקב הירידה בפעילות ישנה ירידה ביצור ההורמון תירוקסין (T3 ו-T4).
המחלה יכולה להיות מולדת (בעל חיים שסובל מגמדות) או נרכשת.
הגורם הנפוץ ביותר לתת הפעילות הוא דלקת שבה הגוף של בעל החיים עצמו תוקף את בלוטת התריס באופן נקודתי. לא ידוע הגורם להתקפה זו, אך חושדים שישנו רקע גנטי בגזעים מסוימים עם נטייה למחלה זו.
הגורם השני בנפיצותו הוא ניוון חלקי או מוחלט של הבלוטה. גם בגורם זה לא ידוע כיצד הוא מתחיל, אך חושדים שיש לו קשר לגורם הדלקתי שתואר קודם.
גורמים אחרים, פחות שכיחים, כוללים ירידה בהפרשת ההורמונים במוח אשר אחראים על פעילות בלוטת התריס כולל TSH ו-TRH, או תהליך סרטני בבלוטת התריס.
סימנים קליניים
מחלה מתחילה בבעלי-חיים בוגרים בגילאים שנתיים עד שש שנים, ללא קשר למינה. המחלה נפוצה יותר בבעלי-חיים שעברו סירוס או עיקור. ישנם גזעים עם נטייה גבוהה יותר לחלות במחלה כולל רטריברים ופוינטרים, אשר בהם תתפרץ המחלה, בדרך כלל, בגיל צעיר יותר.
סימני המחלה רבים ומגוונים.
סימנים כלליים יכללו: שעמום, דיכאון, עצלנות, שינה רבה, תשישות, חוסר פעילות כללי, חוסר סיבולת לפעילות גופנית, חיפוש אחר חום (קר להם כל הזמן), ונטייה לעליה במשקל.
סימנים עוריים יכללו: הקרחה ללא גרד באופן מפושט על הגוף, זנב עכברוש, קשקשת, פרווה יבשה, פריכה, קלה לתלישה, שגדלה באופן איטי מהרגיל, היפרפיגמנטציה, דלקות עור כרוניות, דלקות אוזניים כרוניות, ובצקות של העור (בעיקר באזור הפנים).
סימנים אחרים, פחות נפוצים, יכללו:
מין: הארכה בין מחזורים, פגיעה בייחום מסודר, חוסר מתן חלב, ניוון אשכים, וירידה בליבידו.
עיניים: דלקות עיניים, כיבים בקרנית, ושקיעת שומן.
לב/דם: ירידה בדופק, בעיות מוליכות חשמל בלב (אריתמיות), פגיעה בתפקודי קרישה.
עיכול: עצירות, שלשול.
שריר/עצב: רעידות, חוסר קואורדינציה, בעיות בשיווי המשקל, שיתוק עצב הפנים, חולשה כללית, ניוון שרירים, חולשת גפיים עד כדי שיתוק, עוויתות.
אבחון
נעשה על ידי בדיקה כללית, בדיקת דם מקיפות כולל כימיה, בדיקת שתן, ובדיקת הורמונים של בלוטת התריס. בדיקות מעבר נעשות בהתאם למופע הקליני של המחלה, לצורך פסילת מחלות אחרות.
טיפול
מתן הורמון תירוקסין סינטטי. תגובת לטיפול לוקחת זמן (6-8 שבועות לתגובה, ועד חצי שנה לריפוי מוחלט).
