קטרקט

כללי:

העדשה היא עצם עגול, שקוף, בצורת דיסק ללא כלי דם או עצבים, אשר נמצא מאחורי האישון. תפקידה לרכז אור או להסיטו מהרשתית.
אובדן השקיפות של העדשה מתחלק ל:
אובדן שקיפות רגיל של העדשה עקב הזדקנות, המתבטא בעכירות או ערפילות במרכזה, אשר נוצר על ידי גדילת צפיפות הסיבים בגרעין של העדשה (סקלרוזיס)-תהליך זה לא דורש טיפול רפואי.
אובדן שקיפות פתולוגי נוצר עקב שינוי במרכיב החלבון של העדשה או סידור הסיבים בתוך העדשה (קטרקט)-תהליך זה כן דורש טיפול רפואי.

גורמים:

1) תורשתי: (הכי נפוץ בכלב) מתחיל בגיל צעיר.
2) טראומה: פגיעה ישירה בעדשה.
3) דלקת: זיהום בלשכה האחורית (Uveitis).
4) מטבולי: עקב סכרת או מחסור בסידן.
5) טוקסי: עקב תרופות, קרינה או התחשמלות.
6) תזונתי: עקב אכילת תחליף חלב דל בחלבונים.
7) משני: עקב גלאוקומה כרונית או ניוון רשתית.

חלוקה: לפי מיקום הקטרקט על העדשה (גרעיני, קורטיקלי, או במעטפת) ולפי חומרה (לא קליני, לא בשל, בשל ובשל מאוד).

סימנים קליניים: ירידה בראיה עד כדי עיוורון, והופעת עכירות על גבי העדשה. לרוב מעורבות שתי העיניים. סימנים אחרים תלויים אם ישנו גורם ראשוני לקטרקט.

אבחון: על ידי בדיקה כללית, בדיקת עיניים מקיפה, בדיקת דם (אבחון גורמי רקע), ובדיקות מתקדמות לבדיקת ראיה כולל אולטראסאונד ללשכה האחורית ובדיקת פעילות חשמלית ברשתית (ERG).

טיפול: כירורגי כולל השתלת עדשה מלאכותית.