בשבועות האחרונים בתחילת קיץ 2024 דווח בחדשות על התפרצות משמעותית של מחלת קדחת הנילוס המערבי באזור המרכז של ישראל. רוב המקרים טופלו והחלימו אבל, לצערי, נכון לזמן כתיבת מאמר זה, שני בני אדם נפטרו מהמחלה. בעקבות אירועים אלה החלטתי לכתוב את המאמר הזה על מנת לעדכן את כלל לקוחותיי והציבור הרחב לגבי ההשלכות של המחלה בבעלי החיים שלהם.
קדחת הנילוס המערבי – מה זה בעצם?
קדחת הנילוס המערבי היא מחלה נגיפית (ויראלית) אשר נגרמת על ידי נגיף בשם West Nile virus ממשפחת הנגיפים ה- Flaviviridae הכוללת גם את הגורמים לקדחת הצהובה, קדחת דנגי ודלקת המוח היפנית. הנגיף נמצא באופן קבוע בעופות עם דגש על עופות בר אשר נחשבים כמאגר של הנגיף וכמקור הנפוץ להדבקה במחלה.
המחלה לא מדבקת באופן ישיר וזקוקה לווקטור (מתווך) שהינו יתוש אשר מעביר אותה מהעופות הנשאים אל בעל החיים. רק הנקבה של היתושים יכולה להעביר את הנגיף וזאת רק אם עקצה עוף נגוע במחלה ומיד ולאחר מכן עקצה בן אדם או בעל חיים. תקופת הדגירה של המחלה לאחר עקיצה ועד התפתחות סימני מחלה נמשכת בין 5-21 ימים.
התקופה הנפוצה ביותר להדבקה במחלה היא החודשים החמים והלחים של הקיץ או הסתיו. בחודשים אלה פעילות היתושים היא הגבוהה ביותר. כיום, אין מידע אשר מאמת הדבקה ישירה מבן אדם אחד לבן אדם אחר או, חשוב יותר, מבעלי חיים חולים לבני אדם. בני האדם עם סיכויים גבוהים לחלות כוללים חולים במחלות כרוניות כמו סרטן ומדוכאי מערכת חיסון כולל תינוקות וקשישים.
הנגיף זוהה לראשונה באוגנדה בשנת 1937 במחוז מערב הנילוס ומכאן שמו. המחלה נפוצה באפריקה, אירופה, המזרח התיכון, מזרח אסיה ומרכז או דרום אמריקה. המחלה אובחנה בפעם הראשונה בישראל בשנות החמישים של המאה הקודמת. מאז היו מספר קטן מאוד של התפרצויות. בישראל מאובחנים מדי שנה כמה עשרות מקרי מחלה. ברוב המוחלט של החולים המחלה תחלוף כפי שהופיעה ללא שום סימנים קליניים. עם זאת, במקרים מעטים עלולה להתפתח מחלה עם סימנים קליניים אשר מזכירים את מחלת השפעת ועלולים לכלול: כאבי ראש, דלקת עיניים, רגישות לאור, חום גבוה, נשימה מאומצת, חולשה, עייפות, תשישות, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשול, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, פריחה על העור ובמקרים קשים אך נדירים של כ-1% מההידבקויות נגרמת פגיעה במערכת העצבים המרכזית ואפילו מוות. משך המחלה, במקרים הקלים, כשלושה עד שישה ימים. נכון להיום, אין חיסון למחלה והדבקה איננה מחסנת כנגד הדבקות נוספת בעתיד. בכל מקרה שיש חשש להדבקה במחלה באדם או בבעל חיים יש לפנות מיד אל רופא המשפחה או הווטרינר המטפל.
מניעה נעשית כנגד עקיצות של היתושים בעזרת תכשירים דוחי יתושים, רשתות בחלונות, כילות, ביגוד ארוך ומתאים למניעת חשיפה של העור וצמצום מקורות מים עומדים אשר עלולים לתפקד כבתי גידול ליתושים.
רוב כמעט מוחלט של חיות הבית ממשפחת היונקים כמו כלבים, חתולים או חיות אקזוטיות לא נדבקות ואם כן אז לא מראות שום סימני מחלה לאחר ההדבקה ולא יכולות להעביר את המחלה הלאה. היוצא מן הכלל הם סוסים אשר אם נדבקים עלולים לפתח מחלה קשה אשר לרוב תוביל למותם עקב פגיעה במערכת העצבים המרכזית שלהם. בניגוד ליונקים, בעלי כנף עלולים להדבק, להראות סימנים קליניים ולהעביר את המחלה הלאה דרך יתושים. בעלי הכנף כוללים בעיקר עופות מים, ציפורי שיר, עורבנים יונים ועופות דורסים. יוצאים מן הכלל בקרב בעלי הכנף הם פרטים ממשפחת התוכים וממשפחת התרנגולים אשר עמידים באופן מוחלט למחלה. עד היום, בישראל, זוהתה נגיעות או מחלה בשמונה עופות בר, שני ברווזים, פסיון, שני סוסים וחמור.
מעולם לא נמצא בישראל נשא או חולה בקרב חיות בית, כך שכולכם יכולים להיות רגועים לגבי זה.
