פאנאוסטאיטיס (panosteitis) היא מחלה אשר בה יש דלקת כואבת במיוחד בחלקה החיצוני (periosteum) של העצם ובחלק האמצעי (shaft) של עצמות ארוכות בכלבים. כינוי נוסף למחלה הוא “כאבי גדילה” בגלל הכאב העז שהיא גורמת לגורים צעירים מגזעים גדולים עד ענקיים.
גורמי הסיכון לפאנאוסטאיטיס
הגורם המדויק למחלה איננו ידוע אבל ההשערה היא שגורמי רקע כמו גנטיקה, סטרס, זיהום או חילוף חומרים גבוה מייצרים לחץ גבוה בתוך העצם הארוכה כלפי הדופן החיצונית של העצם עקב גדילה מהירה מאוד של העצם. למרות שפאנאוסטאיטיס יכולה להופיע בכל כלב ישנה נטייה גבוהה יותר לגזעים כמו רועה גרמני, רוטווילר, גולדן רטריבר, דני ענק, דוברמן פינצ’ר ובאסט. כלבים חולים נוטים להיות בגילאים ארבע חודשים עד שנה אבל ישנם מקרים מוקדם כמו גיל חודשיים ומאוחר כמו גיל שנה וחצי עד שנתיים. ישנה נטייה גבוהה יותר לזכרים ביחס לנקבות.
אבחון הפאנאוסטאיטיס
המופע הקליני של פאנאוסטאיטיס יהיה, לרוב, של גור, זכר, מגזע גדול עד ענק עם צליעה ברגל אחת או יותר. הצליעה יכולה לעבור מרגל אחת לרגל שניה על פני שבועות או חודשים. הצליעה מופיעה בפתאומיות ללא שום גורם רקע שהבעלים יכולים לציין שגרם לה. הכאב נע מבינוני עד חמור. הרגל כואבת מאוד למגע. מעבר לצליעה הכלב עלול להיות עם חום גבוה, חוסר תאבון עד אנורקסיה, חולשה, חוסר רצון לזוז ואובדן משקל.
לפאנאוסטאיטיס יש נטייה להיות מחזורית כך שהצליעה מופיעה ברגל אחת, מחמירה בהדרגה ואחר כך משתפרת על פני מספר ימים עד שבועות (עד שלושה שבועות). לאחר שחלפה ברגל אחת תופיעה שוב ברגל אחרת אחרי תקופה של חודש או יותר וכן הלאה עד שחולפת לגמרי או עד שהחיה מגיעה לגיל בגרות ועצמותיה סיימו את התפתחותן.
האבחון די פשוט ומתבסס על היסטוריה מתאימה, כאב של העצם במגע ישיר במהלך הבדיקה הפיזיקלית ושינויים אופייניים בצילומי רנטגן אשר לא תמיד נראים בשלבים הראשונים של המחלה ועלולים לקחת כשבוע עד שבועיים לפני שמתפתחים. לאחר ההחלמה השינויים בעצם מחלימים והעצם חוזרת לנורמלית.
דרכי טיפול נפוצות בפאנאוסטאיטיס
טיפול בפאנאוסטאיטיס כולל מנוחה והגבלת פעילות ספורט, שיכוך כאבים או חום וטיפול תומך במקרים קשים יותר. הפרוגנוזה מצוינת וכל הכלבים מחלימים עד גיל שנה וחצי לשנתיים החלמה מלאה ללא שום השלכות לטווח הארוך.
