סינדרום דרכי השתן בחתולים

תוכן עניינים

כללי

התופעת דרכי השתן בחתולים איננה מחלה אחת מסוימת, אלא שילוב של מספר גורמי מחלה, אשר עלולים, בחלקם או יחדיו, להוביל להופעת המחלה. המחלה באה לידי ביטוי בהופעת סימנים קליניים שכוללים קשיים במתן שתן, וחסימות דרכי שתן חלקיות או מלאות.

המחלה נפוצה בחתולי בית, בוגרים (גילאים שנתיים ומעלה), בעיקר בזכרים, מסורסים (עקב הקוטר הצר יותר של דרכי השתן התחתונות), ואם נטייה קלה יותר לעונות הקרות (חורף).

גורמים

התופעה מורכבת ממספר גורמים, אשר לחוד או ביחד, עלולים להוביל להתפרצות המחלה.

גורמים אלו כוללים: 

הגורם החשוב ביותר, שידוע כיום, הינו תזונה. מזון מאיכות נמוכה נוטה להיות עשיר במגנזיום וזרחנים, אשר עלולים הוביל להיווצרות קריסטלים בשתן. הקריסטלים הינם תרכובות של מיקרואלמנטים שקיימים בשתן שמתחברים יחדיו לצורך יצירת הקריסטל. הקריסטל הנפוץ ביותר הוא הסטרובייט, אשר מורכב ממגזיום+אמוניום+פוספט. למרות נפיצות הסטרובייטים, כיום, עלולים להיות קריסטלים אחרים בשתן, כגון אוקסלטים, אשר נפיצותם כיום במגמת עליה, עקב שימוש בדיאטות המכילות מחמיצי שתן כנגד סטרובייטים.

גורם שני, חשוב ביותר, הוא דלקות לאורך דרכי השתן. הדלקות עלולות להיווצר מחיידקים, כגון סטפילוקוקוס, או מנגיפים, כגון הרפס. הדלקת שנוצרת גורמת לנשירת תאים מדפנות דרכי השתן, שנקראת מטריקס (ג’ל), שעל גביהם נתפסים הקריסטלים, וביחד מובילים להיווצרות פלאג (חול), שגורם לחסימת דרכי השתן.

גורמים אחרים שעלולים לתרום להתפרצות המחלה כוללים: משקל עודף, חומציות לקויה של השתן, סטרס (לחץ), כשל חיסוני או מחלה, וירידה בכמות שתן (עקב חוסר זמינות של מים, מזג אויר קר, חוסר פעילות ספורט, מים לא טעימים ועוד).

פתוגנזה
חסימות דרכי שתן נפוצות בזכרים, עקב קוטר דק יותר של דרכי השתן. למרות זאת, גם נקבות עלולות לחלות במחלה.

לרוב, החסימה נעשית באזור הפין, שבתוכו השופכה צרה יותר. למרות זאת, החסימה יכולה להופיע לכל אורך דרכי השתן.

עקב ירידה במתן שתן לפני החסימה, ובצקת מקומית, כולל הצתלקויות, שנוצרות במהלך המחלה, עלולה להתחיל דלקת חיידקית בדרכי השתן, שעלולה לתרום, עוד יותר, להיווצרות קריסטלים וחסימות לאורך דרכי השתן.

סימנים קליניים
חסימת דרכי שתן בחתולים הינו מקרה חירום, ובמידה ולא תטופל באופן מיידי, על ידי וטרינר, תוביל למותה של החיה. במידה ותזהו חלק מהסימנים הקליניים פנו אל וטרינר בהקדם!!

חתולים אשר אינם חסומים מראים סימנים קליניים שכוללים: השתנה מרובה, כאב או קושי במתן שתן, מתן שתן דמי, השתנה במקומות לא מקובלים (כיור, אמבטיה או רצפה), יללות בזמן מתן השתן, וליקוק איבר המין.

בחתולים חסומים, חומרת הסימנים הקליניים תלויה בחומרת החסימה, ופרק הזמן שעבר מאז שהחתול נחסם באופן מוחלט.

ב-24 שעות הראשונות החתול ינסה להשתין הרבה פעמים ללא הצלחה, יסתובב בחוסר נוחות, יילל מכאב, בעיקר תוך כדי ניסיונות ההשתנה, וילקק את איבר המין. הבטן עלולה להיות נפוחה וכואבת למגע. הפין עלול להיות נפוח ובצבע סגול או כחול. התנהגות החיה תהיה מוזרה, עם נטייה להתחבא, אפאטיות או דיכאון כללי.

במידה ולא תטופל החסימה בשלב הראשוני, יחמירו הסימנים הקליניים לאחר 24 שעות ויכללו: חולשה עקב התייבשות, דיכאון קשה, אנורקסיה מוחלטת, הקאות, קשיי נשימה, התעלפויות, קומה ומוות פתאומי.

אבחון
אבחון המחלה יתבצע תוך כדי מתן טיפול חירום לחתול. האבחון כולל בדיקה פיזית מקיפה, בדיקות דם וביוכימיה, לפי הצורך, לאבחון בעיות כליה, אבחון רמות התייבשות ואי איזון אלקטרוליטים בגוף החיה. צילומי רנטגן ו/או אולטראסאונד לצורך אבחון אבנים בדרכי השתן, וסקירת דופן שלפוחית השתן כולל תכולתה. בדיקת שתן מקיפה כולל תרבית שתן, לפי הצורך.

טיפול
הטיפול בחיה מתחלק לשניים: טיפול חרום ראשוני במרפאה לחתול חסום, ולאחר מכן המשך טיפול בבית בחתול שאיננו חסום או בחתול עם חסימה שנפתחה.

טיפול בחתול שאיננו נחסם כולל: תזונה רפואית מיוחדת (דלה במגנזיום וזרחנים) כולל הגברת השתייה כדי לשטוף את השלפוחית, תרופות או משחות מחמיצות שתן, אנטיביוטיקה (לפי הצורך), שינויים סביבתיים בבית כדי להוריד גורמי לחץ ובדיקות שתן תקופתיות, על מנת לבדוק את חומציות השתן והעלמות הקריסטלים מהשתן.

טיפול בחתול חסום כולל: פתיחת חסימת השתן על ידי קטטר שתן (לרוב תחת הרדמה כללית). לפי דרגת החסימה יוחלט האם להוציא את הקטטר בסיום הטיפול הראשוני, או להשאירו בשלפוחית במשך מספר ימים (בדרך כלל יומיים עד שלושה ימים). לעיתים חריגות יש צורך בניתוח כדי לפתוח את החסימה (בדרך כלל, בחסימות חוזרות או קשות במיוחד שאינן ניתנות לפתיחה).

טיפול, במקביל לפתיחת החסימה, כולל: מתן עירוי לווריד, אנטיביוטיקה, וטיפול תומך לפי הצורך.

המשך טיפול בבית זהה לטיפול בחתול שאינו חסום.

מנע
תזונה נכונה (דלה במגנזיום וזרחן), מים טריים וזמינים כל היום, שמירה על משקל גוף תקין, ומניעת מצבי לחץ מהווים את אבני היסוד במניעת סינדרום דרכי שתן בחתולים.

תוכן עניינים

שתף את המאמר:

Facebook
Email
WhatsApp

נושאים נוספים:

Call Now Button