מחלת הכלבלבת (Canine Distemper) היא מחלה קטלנית אשר תוקפת כלבים בעיקר בחודשים הראשונים לחייהם, אך גם עלולה לפגוע בכלבים בוגרים או מבוגרים. המחלה נגרמת יל ידי וירוס (נגיף) מסוג Morbillivirus (קרוב משפחה של וירוס החצבת בבני אדם).
וירוס הכלבלבת מועבר באמצעות מגע פיזי וחשיפה להפרשות. הוירוס חודר דרך דרכי הנשימה, מערכת העיכול ומגע בעיניים על ידי הפרשות כמו רוק, צואה, שתן והפרשות מהעיניים או מהאף מחיה נגועה . בשלב הדגירה המחלה אינה מורגשת, אך היא פוגעת, במהלך איטי, במערכת הנשימה, מערכת העיכול ומערכת העצבים. הוירוס נכנס לגוף דרך האף/הפה ומיד מתחיל להתרבות. אחר כך הוא נישא בגוף על ידי תאים בדם לאתרים חדשים כמו הריאות, המעי, הכבד, והטחול ולבסוף גם אל מערכת העצבים. תהליך ההתרבות וההפצה למערכות השונות אורך כ-4 שבועות.
היסטורית, לרוב, יהיה מדובר בגור כלבים אשר אומץ מכלביה של עמותה או נמצא משוטט ללא היסטוריית חיסונים ידועה או מלאה או בכלב ששהה עם גורים נוספים, בשגר או בכלביה.
תסמיני הכלבלבת מופיעים כ-14-18 ימים אחרי ההדבקה. הסימנים קליניים של המחלה רבים ומגוונים. בהתחלה יופיעו הפרשות מוגלתיות סמיכות מהעיניים ומהאף, חום, תיאבון ירוד, שיעול ופגיעה בציפוי השיניים. בהמשך הוירוס תוקף את הריריות ואז מתפתחת דלקת ריאות, דלקת מעיים אשר מתבטאת בשלשולים והקאות. בנוסף, מופיעים שינויים בכריות כפות הרגליים אשר הפכות לקשות מהרגיל ולכן המחלה נקראת גם hard pads disease. בהמשך הוירוס ממשיך למערכת העצבים וגורם לרעד של הלסתות, התכווצויות של קבוצות שרירים בשם מיוקלונוס (אופיני מאוד למחלה), חוסר שיווי משקל, עוויתות, שיתוק ולבסוף מוות . מרגע התפרצות המחלה מהלכה מהיר ותוך זמן קצר היא עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ומוות. תסמיני המחלה תלויים בגזע הכלב, גילו וכמובן חוזקה של המערכת החיסונית שלו. ישנם מקרים רבים בהם צלחו כלבים את מחלת הכלבלבת בגיל צעיר אך, לעיתים קרובות, אם הכלב מתגבר על המחלה הוא נשאר עם הסימנים העצביים או בשיניים או בכפות הרגליים לשארית חייו.
אבחון המחלה נעשה על ידי היסטוריה מתאימה, סימנים קליניים אופיניים, בדיקה מיקרוסקופית לנוכחות גופיפי הסגר אשר הינם צברים של הוירוס בתוך תאים חולים כולל תאי דם ותאי לחמית), בדיקות סרולגיה או PCR לנוכחות נוגדנים בדם למחלה או נוכחות חומר גני של הוירוס (בדיקות אלה לא יהיו אמינות אם הכלב קיבל חיסון חודש לפני) ורמת נוגדנים בנוזל חוט שדרה אשר לא מתבצעת במרפאות בשגרה ושמורה למקרים בהם יש סימנים עצביים של המחלה.
לצערינו, נכון להיום, אין תרופה למחלת הכלבלבת. הטיפול שניתן הוא תומך בלבד וכולל אשפוז אינטנסיבי עם מתן עירוי ורידי, הזנה ורידית, נוגדי בחילות והקאות, אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים משניים, ניקוי הפרשות, חמצן ומרחיבי דרכי הנשימה להקלה על הנשימה ובמקרים עצביים נוגדי עוויתות. רוב הכלבים שאובחנו עם כלבלבת ימותו ממנה. מעטים ישרדו אך יסבלו מתוצאותיה לשארית חייהם. כלבים בודדים מאוד יחלימו מהמחלה לחלוטין.
מניעת המחלה נעשית על ידי חיסונים.חיסונים אפקטיביים קיימים ברפואה הוטרינרית כבר מאז 1950. מדובר בחיסון המשושה. גורים מקבלים חיסון ראשון בשבוע 6-8 לחייהם ואז כל 2-4 שבועות עד לגיל 16 שבועות.לאחר מכן ניתן חיסון דחף אחת לשנה. החיסונים יעילים מאוד במניעת המחלה והם כמעט ללא תופעות לוואי. החיסון זמין לכם בבית חולים וטרינרי אשדוד ואתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולתאם תור להתחסנות כלביכם במרפאתנו.
