בלוטת האדרנל, הידועה גם בשם בלוטת יותרת הכליה, כיוון שהיא נמצאת ממש לפני הכליה, מבלי להיות שייכת לכליה, מורכבת משתי שכבות. השכבה הפנימית היא הליבה (מדולה) והשכבה החיצונית היא הקליפה (קורטקס). שתי השכבות מפרישות הורמונים שונים אבל מחלת אדיסון נוגעת אך ורק להורמונים אשר מופרשים מהקליפה (קורטקס). קליפת האדרנל מייצרת הורמונים הנקראים מינרלו-קורטיקו-סטרואידים כאשר המרכזי שביניהם הוא אלדוסטרון, וגלוקו-קורטיקו-סטרואידים כאשר המרכזי שבהם הוא הקורטיזול. לשני ההורמונים האלה תפקידים חשובים מאוד בגוף. אלדוסטרון אחראי על אגירת מלח (נתרן) ומים בגוף תוך כדי הוצאת אשלגן בשתן. מתוך כך נגזרת חשיבותו בוויסות ממשק המלחים, נוזלים ושמירה על לחץ הדם. קורטיזול אחראי על תפקידים רבים בגוף כולל חילוף חומרים, מערכת החיסון, תגובה בעת עקה (לחץ), תגובה אנטי דלקתית וויסות רמות הסוכר בדם.
אדיסון או בשמותיה הנרדפים: תת פעילות בלוטות יותרת הכליה, תסמונת אדיסון או היפואדרנוקורטיסיזם (Hypoadrenocorticism) גורמת לירידה בפעילות של האדרנל. ישנן מספר סיבות לפגיעה בפעילות האדרנל כאשר הסיבה הנפוצה ביותר היא פגיעה אוטואימונית בבלוטה. במצב זה תוקפים תאי החיסון של הגוף את תאי הבלוטה. סיבה נוספת לאדיסון היא פגיעה בייצור ההורמון ACTH אשר מיוצר בבלוטת ההיפופיזה במוח. תפקידו של ההורמון הזה הוא לגרום לבלוטת האדרנל להתחיל לעבוד ולייצר את ההורמונים אשר היא מייצרת. במידה והמוח אינו מפריש את ההורמון האדרנל לא תייצר את ההורמונים שהיא אמורה לייצר. לרוב, הפגיעה הזאת נגרמת על ידי גידול בראש, זיהום או פציעה. סיבות אחרות, אך פחות נפוצות לאדיסון, הן זיהום חיידקי, זיהום פטרייתי, אוטם של כלי הדם לבלוטה, גידולים סרטניים ושקיעה של חומרים הרסניים כמו עמילואיד בבלוטה. חוסר ייצור של הורמוני האדרנל יוביל לפגיעה בחילוף החומרים, חוסר איזון במלחים בדם ולמשבר או התמוטטות בעיקר במצבי לחץ (עקה). אדיסון היא מחלה די נדירה בכלבים ומופיעה בעיקר בכלבים בוגרים. המחלה מאוד נדירה בחתולים.
סימנים קליניים של אדיסון תלויים במשך המחלה בה נהרסת הבלוטה. ככל שמתגבר ההרס של הבלוטה כך נפגע הייצור של ההורמונים ומופיעים חולשה, דכאון, התייבשות, ירידה בלחץ דם, הקאות, שלשולים וירידה במשקל. הסימנים מופיעים בעיקר עקב אירוע של לחץ עבור בעל החיים כמו נסיעה, מעבר דירה או שיפוצים, ביקור אצל הווטרינר או תספורת, שינויים בבית כמו הוספת בעל חיים חדש או בן אדם חדש או כל סיבה אחרת אשר שונה מהשגרה של הכלב. הסימנים הקליניים יכולים להיות קלים מאוד, חולפים ודומים לסימנים קליניים של הרבה מאוד מחלות אחרות ולכן אדיסון היא מחלה קלה מאוד לפספוס. בהתחלה, הסימנים יהיו כלליים מאוד כולל: כלב שקט, מעט חלש, עם ירידה קלה בתיאבון, ולעיתים עם שלשולים או הקאות חולפות. הסימנים מופיעים ונעלמים לסירוגין על פני תקופה ארוכה. בשלב מתקדם יותר הסימנים מחמירים למסכני חיים עקב משבר פתאומי כולל דיכאון, חולשה קיצונית, אנורקסיה, הקאות מרובות, שלשולים דמיים, רעידות, שתייה והשתנה מוגברת, שוק והתמוטטות. בשוק אדיסוני הכלב מגיע במצב של ירידה בהכרה, לחץ דם נמוך, התייבשות בשל אובדן נוזלים בעקבות השלשולים, ההקאות, אובדן המלחים וההשתנה המרובה. שלב זה מאופיין בחוסר איזון של מלחים בדם המתאפיין ברמות נתרן נמוכות ורמות אשלגן גבוהות, רמות אשלגן גבוהות גורמות להאטה בקצב הלב ולעיתים אף לדום לב. הירידה ברמות הקורטיזול גורמת לרמת סוכר נמוכה בדם המאופיינת באפאטיות, ירידה במצב ההכרתי ובמקרים חמורים אפילו לעוויתות. כמחצית מהכלבים יאובחנו רק תוך כדי משבר שכזה.
אבחון מחלת אדיסון כולל היסטוריה רפואית מתאימה, בדיקה גופנית, בדיקות דם, בדיקת שתן ובדיקת דם ספציפית לרמות קורטיזול בדם לפני ואחרי הזרקת ההורמון ACTH שתפקידו לגרום לייצור של קורטיזול, כפי שציינו לעיל.
טיפול במחלת אדיסון תלוי בזמן שבו היא מאובחנת והאם בעל החיים נמצא במשבר אדיסוני או לא. במקרים של משבר אדיסוני הטיפול נעשה במרכז חירום כיוון שהוא דורש אשפוז וטיפול אינטנסיבי. במקרים כרוניים, כיוון שאדיסון היא מחלה לשארית חייו של בעל החיים, ניתן טיפול תרופתי בכדורים או בזריקות של מינרלו-קורטיקו-סטרואידים. חלק מהכלבים יצטרכו גם תוספת של מעט גלוקו-קורטיקו-סטרואידים במקביל. לאורך הטיפול נעשה מעקב בעזרת בדיקות דם לראות שבעל החיים מגיב היטב לטיפול. במקביל לטיפול התרופתי יש לבצע שינוי באורח החיים וסביבתו של בעל החיים על מנת למנוע אירועי סטרס נוספים אפשריים אשר עלולים לגרום למשבר אדיסוני חוזר.
חשוב להפנים שמחלת אדיסון אינה ניתנת לריפוי, אך עם טיפול נכון ומעקבים מסודרים ניתן לקיים שגרת חיים טובה וארוכה.