כללי
אובדן שכבה אחת או יותר של תאי אפיתל של הקרנית נקראת ארוזיה (erosion), ואבדן מלא לאורך כל האפיתל נקרא כיב (ulcer).
גורמים
טראומה: (הכי נפוץ) בעיקר נזק מכני על ידי ריסים שלא ממוקמים נכון או גירוד העין ע”י החיה.
זיהומי: חיידקים או וירוס הרפס בחתולים (FHV).
מחסור בדמעות: עקב מבנה עפעפיים לקוי או מחלת עין יבשה (ראה בהמשך המאמר).
מחלה אנדוקרינית: סכרת, מחסור בבלוטת התריס, מחסור בבלוטת האדרנל.
כיב בוקסר: מחלה תורשתית בגזע.
אידיופטי: ללא גורם ידוע.
סימנים קליניים
כאב הכולל שפשוף העין, מצמוץ רב, דמעות, או סגירת העין בחלקה או במלואה עקב כאב מהאור (פוטופוביה). בנוסף, אדמומיות של הלחמית, עליית עפעף שלישי, שקיעת הקרנית ועכירות בהירה על גבי הקרנית עקב הכיב או הדלקת או הבצקת המשנית.
אבחון
אבחון ראשוני נעשה על ידי לקיחת היסטוריה מדויקת של בעל-החיים כולל בדיקה גופנית מדוקדקת, ומעבר לכך, בדיקת עיניים אשר עלולה לכלול: בדיקה פיזית, בדיקה עצבית לבדיקת הראיה ועצבוב גלגל העין, בדיקת יצור דמעות, בדיקת לחץ תוך עיני, צביעת עיניים לזיהוי כיב, דיגום תאים למשטחי תאים (cytology) על ידי מגע, גירוד או ביופסיה, ודיגום לתרביות או סרולוגיה במכונים חיצוניים.
טיפול
הטיפול בכיב של הקרנית נעשה על ידי ניקוי הפרשות, אנטיביוטיקה מקומית, ותרופות ייחודיות נגד הכיב. לעיתים רחוקות יותר יש צורך לבצע טיפול כירורגי. מעבר לכך חשוב לטפל בגורמי הרקע הראשוניים שהובילו להיווצרות הכיב.