כללי
ישנן סיבות אחרות, פחות נפוצות, המובילות להתפתחות כבד שומני כולל: מחלת סכרת, מחלת לב, סרטן, מחלה נוירולוגית, דלקת כבד ומעי, דלקת לבלב, מחלת כליה כרונית, וזיהומים נגיפיים מסוימים.
סימנים קליניים
לרוב, מדובר בחתול בוגר (מעל גיל שנתיים), אשר חי רק בתוך הבית, שמן או מואבס, ונוטה להילחץ או להיבהל בקלות (לדוגמא עקב שינוי מזון או הכנסת חיה חדשה לתוך הבית). העקה (סטרס) שנוצרת גורמת לחתול להפסיק לאכול באופן פתאומי.
אפשרות אחרת היא מחלה אשר בפני עצמה מובילה לירידה משמעותית בתאבון עד כדי אנורקסיה מלאה.
לעיתים, הגורם הראשוני לא מתגלה, ואותו גורם לא ידוע מוביל לחוסר תאבון במשך כשבועיים, ומשם הדרך להתפתחות כבד השומני קצרה.
סימני המחלה כוללים: אנורקסיה חלקית עד מלאה, ירידה במשקל, דיכאון, נשירת שיער וקשקשת, ריור, הקאות, שלשולים, צהבת, והתייבשות.
אבחון
נעשה על ידי בדיקה כללית, ולאחר מכן בדיקות דם מקיפות כולל כימיה ותפקודי קרישה, בדיקת שתן, צילומי רנטגן, אולטרא-סאונד בטן, ולעיתים ציטולוגיה או ביופסיה מהכבד.
טיפול
הטיפול נעשה על ידי אשפוז בבית-החולים, תמיכה תזונתית כולל החדרת צינור הזנה, וטיפול תרופתי כולל מתן נוזלים לווריד, הזנה תוך ורידית, נוגדי הקאות ומעודדי תנועת מעיים, מעוררי תאבון, תוספי מזון, וכל תרופה אחרת הנדרשת.
חשוב לזכור כי הטיפול עלול לקחת ימים בודדים עד מספר שבועות. אי מתן טיפול יוביל למותו של החתול.
מנע
האכלה בכמויות קטנות לאורך היום, הגבלת שתיית מים לכמויות קטנות יותר, והפרדה מלאה בין האכלה לפעילות ספורט.
