גורים צעירים חשופים מאוד למגוון מחלות מדבקות קשות הקיימות היום בישראל. במטרה להגן על הגורים, הם צריכים לעבור סדרה של חיסונים וזריקות מנע כדי לשמור על בריאותם.
מגיל 6-8 שבועות ניתנים שלושה חיסוני מרובעת, בהפרש של שבועיים עד שלושה בין חיסון אחד למשנהו. חיסון המרובעת כולל 4 מחלות חיידקיות ונגיפיות, שהמסוכנת והקשה ביניהן היא מחלת החתלתלת. לשיקול הבעלים אפשר לתת גם חיסון כלבת, אך החוק אינו דורש זאת מבעלי החתול.
לאחר הטיפול הראשוני הנ”ל ניתנות זריקות דחף למרובעת אחת לשנה. וטיפול מונע כנגד תולעי מעיים אחת לחצי שנה.
חשוב לזכור כי כל גור חדש שיגיע למרפאה צריך לעבור תקופת המתנה של מספר ימים לפני תחילת מתן החיסונים, וזאת כיוון שעלינו לוודא שהחיה בריאה, ושאין שום מחלה שדוגרת בגופה, אחרת הדבר יפגע באיכות התגובה החיסונית לחיסון, במידה והחיה תחוסן.
חשוב לזכור שעד תום החיסונים הראשונים הנ”ל, אסור בתכלית האיסור לחיה לצאת מהבית, כיוון שהיא חשופה לאותן מחלות קשות שנאמרו לעיל.
טיפולים מונעים נגד טפילים (פרזיטים)
תולעי מעיים – בעקרון, רוב גורי החיות מקבלים את תולעי המעיים בזמן היניקה דרך חלב האם. עובדה זו מסבירה מדוע הטיפול הראשון נגד התולעים ניתן עם הגעתו הראשונה של הגור אל המרפאה. הטיפול הוא על ידי כדורים או זריקות נגד תולעים הניתנות בהפרש של 10 ימים בין אחד לשני. לאחר מכן מומלץ לתת טיפול אחת לחצי שנה כמנע.
חשוב לזכור כי הטיפול איננו תקף לחצי שנה, ובמידה והחיה תיחשף שוב לתולעים, למשל, עקב חשיפה לפרעושים, יהיה צורך בטיפול נוסף.
תולעי המעיים, במידה ולא מחוסלות, גורמות לפגיעה בעיכול המזון, ירידה במשקל, פגיעה בצמיחה של החיה, ופגיעה בדופן המעי אשר עלולה לגרום לדלקות משניות ומסוכנות ע”י חיידקים החיים בדרכי המעי.
פרעושים – זהו פרזיט חיצוני המוצץ דם. בניגוד לקרציות, הוא איננו מעביר מחלות מסוכנות, אך הוא נשא של תולעי מעיים, ואותם הוא מעביר אל החיה. בנוסף, הפרעוש אחראי לאלרגית עור הנפוצה ביותר בקרב חיות מחמד. הפרעוש, נפוץ בעיקר בעונות האביב והקיץ, אך יכול להופיע לאורך כל השנה, עקב האקלים החצי מדברי שנפוץ במדינתנו.
המניעה הטובה היותר כנגד הפרעושים הן אמפולות המכילות חומרי הדברה כנגד הפרעוש. את האמפולה מפזרים באזור הגב של החיה, והן פעילות במשך חודש אחד. את האמפולות ניתן להשיג במרפאתנו.
קרציות – זהו פרזיט מסוכן המוצץ דם, אך באותו הזמן עלול להעביר מחלות דם מסוכנות לבעלי-חיים, שהידועה ביניהן היא קדחת הקרציות. הקרציות פוגעות בעיקר בעונות האביב והקיץ, אך יכולות להופיע לאורך כל השנה. בדרך כלל הקרציות בארץ אינן עולות על חתולים.
הקרציות והפרעושים אינם מטילים את ביציהם על החיה, בניגוד לדעה הרווחת, אלא על חול או דשא. לכן חשוב לא פחות, מהטיפול המונע על גוף החיה הוא ריסוס סביבתי בבית והגינה (בעיקר באזורי הרביצה המרכזיים של החיה). כדי לבחור את חומרי הריסוס המתאימים לריסוס סביבתי, יש לפנות למרסס מקצועי, שימליץ לכם על חומרי הריסוס הנכונים.
תזונה
מרגע שלגור יוצאות שיניים (החלביות מתחלפות בשיניים קבועות לאחר מספר חודשים), הוא יכול, וצריך, לאכול מזון מסחרי יבש. מזון מסחרי הוא המזון המאוזן ביותר לצורכי החיה שלכם, אך ישנם המון סוגים של מזונות מסחריים (אשר חלקם גרועים), ולכן התייעצו עם הוטרינר לגבי המזון המתאים ביותר לחיה שלכם, לפי צרכיה. ישנה אפשרות לשלב מזון יבש עם מזון רטוב כדי להגביר את אנינות הטעם של המזון, אך זכרו שהמזון הרטוב, הוא כ-80% מים ולכן הוא, יחסית למזון מסחרי יבש, מאוד יקר.
אין צורך לתת שום אוכל מלבד המזון המסחרי, ואפילו לא מומלץ לעשות זאת, כדי לא לגרום לבע”ח לפתח הרגלי אכילה לא נכונים. בעיקר כיוון שהרבה מסוגי המזון שאנו, בני האדם, יכולים לאכול עלולים:
להוות רעל לחיה שלכם. דוגמאות לרעלים אלו כוללים: בצל (חי או מטוגן), שום, שוקולד, אבוקדו, ותפוחי אדמה.
מזונות שאינם ניתנים לעיכול כגון עצמות עוף, או כל סוג אחר של עצם, וגם אותם אסור לתת לחיה לאכול.
מזונות שעלולים לגרום לקשיי עיכול או לקלקול קיבה כוללים: מוצרי חלב, מזון ישן ומקולקל, מזון חם או קר מדי או עתיר בשמן בישול.
מזון מתובל (כמו שאריות של סיר מזון) אשר עלול לגרום מבעיות עיכול (כגון אולצר בקיבה) ועד תגובות אלרגיות
לתבלינים.
לגבי ההאכלה עצמה, מומלץ:
להגיש את האוכל בכלי נירוסטה, כיוון שהם אינם מזדהמים כמו כלי פלסטיק.
כדאי שהמזון יהיה זמין להם לפרקי זמן ארוכים יותר.
לחתולים חשוב, להוסיף מעבר למזון, טיפול מונע נגד כדורי שיער (בעיקר בחתולים עם פרווה ארוכה). הטיפול המונע נעשה ע”י משחה רפואית שניתנת דרך הפה. את המשחה ניתן להשיג במרפאתנו.
בקשר למים, חובה שתהיה לחיות אספקה טרייה וזמינה, גם כן בכלי נירוסטה נקי, לאורך כל שעות היום.
את כלי המזון מומלץ לנקות אחת לשבוע.
נושא נוסף שחשוב הוא השיניים. שיני החיה שלכם דורשות ניקוי כמו אלו שלכן. בקשו מהרופא שידריך אתכם כיצד לעזור למנוע הופעת עששת.
צרכים
הנושא די פשוט. יש לקנות ארגז חול (רצוי פתוח למניעת לחץ), וחול שמתגבש. את החול יש לנקות פעם ביום באמצעות כף ניקוי. יש לשים את הארגז בפינה נגישה ושקטה, שבה יוכל החתול לעשות את צרכיו בשקט וללא הפרעה.
ניקיון
בעיקרון, אין צורך לרחוץ את החתול. חתול, בעיקרון, מנקה את עצמו, בתהליך שזהה לחלוטין למקלחת שאנחנו מבצעים. חשוב לדעת שחתול לא מזיע, כי אין לו בלוטות זיעה. להפך, עורו מפריש שומן אשר מגן עליו. שטיפה עם שמפו בתדירות גבוהה יגרמו לנשירת שיער מוגברת, קשקשים, פצעים על העור וגירוד.
חשוב לזכור, שיש להשתמש בשמפו לבע”ח בלבד, כיוון ששמפו של בני-אדם לא מתאים לחומציות (pH) העור של החיה שלכן, ועלול לעורר תגובות עור ואלרגיות שונות, ואפילו הרעלות.
לא לשכוח, ליבש היטב את פרוות החיה לאחר המקלחת, בעיקר בחורף.
יש להיזהר בזמן הרחצה, ולרחוץ רק מהצוואר ומטה. אסור לרחוץ את ראשה של החיה.
שיער
החתול מכוסה בפרווה מכף רגל ועד ראש בשיער עדין יותר מאשר לבני-האדם. ישנה נשירה טבעית גם לחתולים אשר יכולה להראות כאילו ישנה בעיה. לכן רצוי להבריש את החתול, גם אם הוא עם שיער קצר. מברשת ניתן לקנות בחנות לבעלי-חיים. את בעלי הפרווה הקצרה רצוי להבריש 2 פעמים בשבוע בזמן רגיל ועד 3-4 פעמים בעונות המעבר (אביב וסתיו). חתולים בעלי פרווה ארוכה, כגון: פרסים, הימלאיה וכדומה, דורשים יותר צומת לב מכיוון שהשערות שלהם עלולים להסתבך אחת עם השנייה וליצור ראסטות אשר רק על ידי גילוח ניתן יהיה להסיר אותם. ולכן יש להבריש אותם 3 פעמים בשבוע בזמן רגיל וכל יום בעונות המעבר.
כאשר החתול מלקק את עצמו הוא בולע שיער. זאת כיון שעל הלשון של חתולים ישנם זיפים אשר כיוונם הוא פנימה (לתוך הפה). הבעיה היא שאם החתול אינו מקיא החוצה את השערות יכול להיווצר כדור שיער אשר יכול לסתום את המעי. דבר אשר יכול לגרום לחתול להיכנס לניתוח על מנת לפתוח את החסימה. הפיתרון למניעת כדורי-שיער בא בשתי צורות. האחת לתת לחתול ללקק משחה מיוחדת המונעת היווצרות כדורי שיער. השנייה, ישנם מספר חברות מזון מסחרי לבעלי-חיים אשר שמים את התוסף במזון המסחרי עצמו.
חינוך ומשמעת
חשוב כבר מגיל צעיר, לחנך את החתול/ה. חתולים מגיבים לשם, ובתנאי שיהיה לא ארוך יותר משתי הברות. לחתול אין גבולות ויש לשים לו אותם, כגון: עליה על שיש, שולחנות, וכדומה. ניתן למנוע חלק מהפעילות הלא רצויה של החתול על ידי הרמת קול בזמן שמדברים אל חתול. החתול מבין אינטונציה של קול ולא מה שאתם אומרים לו. בניגוד לדעה הרווחת לחתול יש זיכרון מצוין, בייחוד לדבר רע שקרה לו. לכן כאשר מחנכים חתול אסור להשתמש באלימות פיזית! זאת כיון שלאחר מספר פעמים של אלימות פיזית (כגון מכות) החתול באותו מקום ספציפי עלול לתקוף אתכם אפילו אם לא רציתם לעשות לו שום דבר.
אפשרות נוספת היא להשתמש בשפריצר אשר ניתן להשיג בחניות לדברי בית. יש למלא 1:1 מים וחומץ טבעי. לכוון את הפייה שתוציא סילון מים (לא ענן). ברגע שהחתול עושה דבר אשר אינכם רוצים משפריצים לכיוון מרכז הגוף (לא לעיניים!!!) עד אשר החתול זז משם. יחד עם זאת להרים את הקול על החתול.
היתרונות הם:
חתול זז ברגע שמשהו הפריע לו.
החתול לא יקשר את ההפרעה אליכם אלא לשפריצר.
טעם הנוזל שפגע בו אינו טעים ומריח רע ומכיוון שחתול מנקה את עצמו הוא ירגיש זאת. לאחר מספר פעמים בדרך כלל החתול לא יחזור לשם.
החיסרון שישנם חתולים אשר זה לא מזיז להם. במקרה כזה יש לפנות לוטרינר לשם הדרכה נוספת.
אנו ממליצים לכם לקנות או לאלתר צעצועים להפעלה ועיסוק בשביל החיה שלכם. הדבר יפיג להם את השעמום, ויעזור לכם לפתח תקשורת חיובית עם בע”ח. יש לזכור, שכל צעצוע חייב להיות גדול יותר מהפה של החיה מחשש שלא תבלע אותו.
ציפורניים
במקרה של חתולים, מומלץ לקנות או לאלתר מתקן שעליו יוכל החתול לשייף את ציפורניו. פעולה זאת היא מנהג שלא תוכלו לשנות , ולכן רצוי ללמד את גור החתולים כבר מגיל צעיר היכן אתם מאשרים לו לשייף את ציפורניו, ולא לתת לו לתפוס הרגל אשר יפריע לכם בסופו של דבר.
מתקן השיוף חייב להיות מחוספס, גדול מספיק כדי שהחתול יוכל להתמתח על אורכו, ואסור שיזוז ממקומו תוך כדי שהחתול משייף ציפורניים עליו.
מקום לא רצוי אפשר לבטל על ידי ניקוי בחומרי ניקיון (מומלץ בריח פירות הדר כמו לימון), וכיסוי המקום עם משטח חלק (כמו ניילון או אלומיניום), כי חתולים שונאים מצע חלק ומחפשים משטח מחוספס.
כדי לשכנע חתול לעבוד עם המשטח החדש יש לשחק איתו באזור המשטח, לעשות לבד, עם הידיים שלכם, תנועת שיוף ציפורניים על גבי המשטח (בשום פנים ואופן לא לשים את ידי החתול ולהכריחו כי הדבר רק ירגיז אותו), ולחזק חיובית את החתול אחרי שיוף עצמאי שלו על גבי המשטח שקניתם.
ציפורניים יש לקצוץ לפי הצורך. בקשו מהרופא שינחה אתכם כיצד לעשות זאת.
עיקור/סירוס
אנחנו ממליצים לכם בחום לשקול עיקור או סירוס החיה שלכם. הדבר נעשה ע”י ניתוח במרפאתנו, ומומלץ לבצעו בסביבות גיל חצי שנה, לפני שהחיה מגיעה לבגרות מינית מלאה (מאוחר יותר הניתוח ניתן לביצוע, אך השלכותיו ההתנהגותיות / רפואיות מתמעטות). פרטים נוספים בדפי הסבר על גניקולוגיה של חתולים.
אנחנו ממליצים לכם בחום לשקול עיקור או סירוס של החיה שלכם. הדבר נעשה באמצעות ניתוח במרפאתנו, ומומלץ לבצעו בסביבות גיל חצי שנה – לפני שהחיה מגיעה לבגרות מינית מלאה. מאוחר יותר הניתוח ניתן לביצוע, אך השלכותיו ההתנהגותיות והרפואיות מתמעטות. פרטים נוספים בדפי הסבר על גינקולוגיה של כלבים.
צוות המרפאה מאחל לכם מזל טוב לכבוד התוספת החדשה למשפחה, ושתהיה לכם מערכת יחסים פורייה ומהנה ביחד.
אם ברצונכם לדון אתנו בנושאים אחרים, שלא הוזכרו בדף הסבר זה, אנא פנו אלינו טלפונית בכל שעות היום, ונשמח לעזור לכם בכל נושא שיעלה לפרק
