כללי
זרחנים אורגנים הינם חומרי הדברה, אשר מאוד נפוצים בשימוש. שימושם המרכזי הוא כחומרי הדברה נגד חרקים ותולעים.כניסתם המרכזית לגוף היא על ידי בליעה של הרעל, אך דרכים עקיפות הן על ידי נשימה, או ספיגה דרך העור.
זרחנים אורגנים פועלים על ידי עיכוב תחרותי לאנזים אצטילכולין אסטרז.
אצטילכולין הינו מוליך (מדיאטור) אשר אחראי על העברת מסר (אימפולס) עצבי מעצב אחד למשנהו, הן במערכת העצבים המוטורית (סומטית) של שרירי השלד, והן במערכת העצבים האוטונומית (סימפטטית ופרה-סימפטטית) של האיברים הפנימיים. כאשר המסר העצבי עובר מעצב אחד למשנהו, מצטבר המוליך,אצטילכולין, במרווח שבין העצבים ותורם להעברת ההודעה.
לאחר שעבר המסר העצבי, האנזים אצטילכולין אסטרז מפרק וממחזר את האצטילכולין לשימוש חוזר.
זרחנים אורגנים מונעים את הפעולה הנ”ל של האנזים, ועקב כך גורמים לגירוי עודף (מוגבר) של איברי המטרה של האצטילכולין.
סימנים קליניים
סימנים קליניים עקב הרעלת זרחנים אורגניים עלולים להתפתח ממספר דקות, לאחר חשיפה לרעל, ועד מספר שעות או ימים, בהתאם למינוני הרעל ואמצעי כניסתם לגוף החיה.
הסימנים הקליניים נובעים עקב הפעלת יתר (סטימולציה) של מערכת העצבים, ומתחלקים למספר סוגים.
הסוג הראשון, הוא סימנים קליניים מוסקרינים אשר נובעים מהפעלת יתר של מערכת העצבים האוטונומית הפרה-סימפטטית וכוללים: ריור רב, דמע רב, היצרות של האישונים, הקאות ושלשולים מימיים עקב תנועתיות יתר של המעיים, וקשיי נשימה כולל שיעולים עקב הפרשות יתר בדרכי הנשימה. סימנים מוסקרינים נוספים, אשר פחות נראים לעיני הבעלים, כוללים ירידה חדה בקצב הלב.
הסוג השני, הוא סימנים קליניים ניקוטינים אשר נובעים מהפעלת יתר של מערכת העצבים המוטורית (סומטית) והאוטונומית גם יחד וכוללים: גירוי יתר של שרירי השלד והפנים כולל עפעפיים, לשון ושרירי הגוף אשר עלולים להוביל לאפקט דמוי טטנוס, כלומר, הקשחה ונעילת השריר עד כדי חוסר תנועה מוחלט.
הסוג השלישי והאחרון, הינו סימן קליני כללי הנובע מהרעלות, והוא עוויתות (רעידות לא רצוניות ואלימות) בכל חלקי הגוף.
במידה וזיהיתם חלק מסימנים קליניים אלו, ובעיקר אם ידוע לכם על חשיפת החיה שלכם לרעל כלשהו כגון ריסוס בבית או בגינה כנגד מזיקים, או ריסוס החיה עצמה, עצתי הטובה ביותר אליכם היא להגיע למרפאה וטרינרית בהקדם האפשרי לצורך קבלת טיפול רפואי כנגד ההרעלה. במידה ואפשר, הביאו איתכם את אריזת הרעל אל המרפאה.
חשוב לזכור, כל המתנה מיותרת או בזבוז של זמן בניסיון לשחק “רופא” עלולים לעלות לכם בחייה של החיה שלכם, כיוון שזרחנים אורגנים הם רעל מאוד מסוכן, שעלול להוביל עד כדי מוות תוך זמן קצר ביותר.
טיפול
הטיפול במרפאה יעשה על פי שיקול הדעת של הוטרינר המטפל.
מספר אבני יסוד כלליים בטיפול בהרעלה של זרחן אורגני כוללים טיפול באטרופין שהוא החומר הנוגד (אנטידוט) את פעילות הרעל. טיפול בתרופות נוגדות עוויתות, תרופות אנטיהיסטימניות ואחרות. טיפול כדי למנוע ספיגה נוספת של הרעל כולל הורדת הרעל מהעור על ידי שטיפה, מעוררי הקאות, שטיפות קיבה כולל החדרת פחם פעיל לספיגת הרעל.
טיפול כללי מעבר יכלול טיפול תומך כגון עירוי נוזלים, חמצן, טיפולים לחום גוף ואחרים.
בהתאם לרמת ההרעלה, וקצב ההתאוששות, יחליט הרופא אם לאשפז את בעל החיים במרפאה או לשחררה להשגחה והמשך טיפול בבית.
סיכום
זרחנים אורגנים הינם רעל מסוכן ביותר. אלו חומרי הדברה מאוד נפוצים בשימוש, ולכן הרעלה מהם מאוד נפוצה בישראל. חשוב למנוע מהחיה חשיפה מיותרת לחומרים אלו, ובמידה והייתה חשיפה, יש לטפל בחיה בהקדם האפשרי.
