דלקת אוזניים

אנטומיה

האוזן החיצונית בכלבים וחתולים מורכבת מתעלה אנכית (vertical) שהיא, למעשה, המשך של אפרכסת האוזן, ותעלה מאוזנת (horizontal) אשר מסתיימת בעור התוף. תעלת האוזן מוקפת לכל אורכה בסחוס אשר נותן תמיכה. דופן התעלה מצופה בעור, שהוא למעשה, המשך ישיר של העור החיצוני אשר על גוף החיה. לאורך התעלה ישנן בלוטות אשר מפרישות שעווה. בנוסף יש שיער בעיקר לאורך התעלה האנכית. כמות הבלוטות והשיער משתנות מגזע לגזע, כאשר לבעלי אוזניים שמוטות יש יותר בלוטות, ולבעלי פרווה ארוכה יש יותר שיער.

תפקידה העיקרי של האוזן, מעבר להעברת קול, הוא להגן על עור התוף. ההגנה מתבצעת על ידי השיער אשר נוטה כלפי היציאה מהאוזן, וכך הוא מגן מפני חדירת גופים זרים. במקביל, הפרשת שעווה דביקה מהבלוטות עוטפת חומר זר אשר נכנס לתעלה, ומונעת ממנו להתקדם לכיוון עור התוף. לסיום, נדידת תאי אפיתל מתערבבים עם השעווה, ומושכים לכלוך וגופים זרים החוצה מהתעלה.

גורמי דלקת

הגורמים לדלקת אוזניים הינם רבים ומגוונים, ומתחלקים ל-3 קבוצות: גורמים סביבתיים אשר משפיעים על רגישות האוזן לחלות בדלקת (predisposing), גורמים ראשיים אשר יוזמים את דלקת האוזניים (primary), וגורמים משניים אשר מחריפים את דלקת האוזניים (perpetuating).

גורמים סביבתיים

גורמים אלו לא יוצרים את הדלקת באופן ישיר, אלא משפיעים על תנאי הסביבה שנוצרים באוזן, והופכים אותם לנוחים יותר להתפתחות הדלקת.
סוג האוזן- אוזן שמוטה (לעומת אוזן זקורה).
מיקרו-אנטומיה של האוזן- ריבוי בלוטות מפרישות שעווה (קוקר ספניאל, לברדור רטריבר).
ריבוי שיער בתעלה (פודל).
היצרות אנטומית של התעלה (שר-פי סיני או גזעים אחרים עם הרבה כפלי עור).
לחות גבוהה- אזור גיאוגרפי לח כמו ליד הים, או הרטבה מוגזמת של האוזן עקב שחייה מרובה בים או מקלחות תכופות.
נזק מכני או כימי- עקב שטיפה מוגזמת של האוזן בכימיקלים שונים.
מחלה- כל מחלה אשר עלולה לגרום לירידה במערכת החיסונית (בעיקר מחלות נגיפיות או אנדוקריניות).

גורמים ראשיים

גורמים אלו מתחילים את הדלקת באופן ישיר.
טפילים- הנפוץ ביותר היא כנימת האוזן Otodectes cynotis, אך ישנם טפילים אחרים.
אלרגיה- אלרגיות מזון (ב-80% מהמקרים), ואלרגיות סביבה (ב-50% מהמקרים).
גוף זר- כולל צמחים, מלענים, חול, אבנים, שיער, גושי שעווה וחומרי ניקוי שהתייבשו ואחרים.
מאסה- כולל בעיקר פוליפים דלקתיים בחתולים או כל גידול שפיר או סרטני באוזן.
מחלות- מחלות חיסוניות או מחלות הפוגעות בתהליך ההתפתחותי (קרטיניזציה) של העור.

גורמים משניים
גורמים אלו מנצלים את התהליך שנוצר מהגורם הראשי ויוצרים דלקת חריפה יותר.
שמרים (Malassezia pachydermatis).
חיידקים- בעיקר סטפילוקוקוס (Staphylococcus intermedius) או חיידק אחר, ולעיתים שילוב של יותר מחיידק אחד.

סימנים קליניים
גרד באוזן או בסביבתה, ניעורי ראש, הפרשות מתוך האוזן, ריח רע מהאוזניים, כאב אשר בא לידי ביטוי בבכי, יללות או אגרסיה כאשר נוגעים באוזניים, פצעים באזור האוזניים, הראש או הצוואר, שינויי התנהגות (עקב כאב או סבל) וחירשות. לרוב, יהיו סימנים קליניים נוספים אשר אינם קשורים באופן ישיר לאוזניים, אלא לגורמים האחרים אשר הובילו לדלקת האוזניים.

אבחון
אבחון בעיית האוזן מתחלק לאבחון גורמי הרקע שהובילו לדלקת האוזניים, ואבחון ישיר של הבעיה בתוך האוזן. האבחון יכלול לקיחת היסטוריה (חשוב שתהייה מדויקת ככל הניתן) כדי לאבחן את גורמי הרקע והסביבה אשר הובילו לדלקת האוזניים. בדיקה פיסיקלית מקיפה, בדגש על העור והאוזניים. בדיקת אוזן ישירה, משטחי אוזניים לציטולוגיה וטפילים, בדיקת תרבית ורגישות לחיידקים, וביופסיות.

בדיקות אחרות, מתקדמות יותר, עלולות לכלול: צילומי רנטגן, בדיקת דם וביוכימיה, בדיקת שתן, בדיקות אנדוקריניות ובדיקות אחרות לפי הצורך.

טיפול
הטיפול כולל שלושה מרכיבים: טיפול בגורמי הרקע הסביבתיים, טיפול בגורם הראשי, וטיפול בדלקת המשנית שנוצרה.

טיפול מקומי באוזן כולל שטיפות אשר מטרתן לנקות את ההפרשות מהתעלה, לאוורר את תעלת האוזן, ליבש את האוזן או ליצור סביבה מיקרו-אקלימית בלתי נסבלת לגורמי הדלקת המשניים. חומרי השטיפה כוללים בתוכם חומרים אנטי דלקתיים, אנטי חיידקיים, אנטי פטרייתיים, ואנטי פרזיטים.

טיפול סיסטמי לפה או בהזרקה כולל חומרים אנטי דלקתיים, אנטי חיידקיים, אנטי פטרייתיים ואנטי פרזיטים לפי הצורך. מטרתו לחדור לאוזן לאזורים אשר טיפול מקומי לא יכול להגיע אליהם.

טיפול כירורגי יינתן בדלקות אוזניים כרוניות כולל ניקוי אוזניים בהרדמה (בחיות שהאוזניים כואבות מאוד), הוצאת גוף זר או כריתת גידולים, וניתוחים קוסמטיים לפתיחה ואוורור תעלת האוזן.

טיפול כללי מעבר יינתן בהתאם לבעיה הנדרשת, כמו הורדת שיער מתעלת האוזן, מזון רפואי לאלרגיה ואחרים.

חשוב לזכור: טיפול רק בדלקת האוזן, ללא טיפול בגורמי הרקע, אשר הובילו לדלקת לא יפתרו את הבעיה, אלא יהפכו אותה לבעיה כרונית אשר תוסיף לסבל של החיה, ושלכם הבעלים.

המטומה (קריש דם) באוזן
זהו סיבוך משני נפוץ בכלבים וחתולים הסובלים מדלקות אוזניים. קריש הדם נוצר בין סחוסי האפרכסת החיצונית של האוזן עקב ניעורי ראש או גירודי אוזן אלימים במיוחד, הגורמים לפיצוץ כלי דם באפרכסת והופעת קריש הדם הנראה כנפיחות קטנה או גדולה באופן משמעותי, רכה למישוש. הנפיחות עלולה להיות מלווה בכאב, ושמיטת האוזן כלפי מטה (בכלבים זקורי אוזניים) עקב עומס המשקל הנוצר על האפרכסת.

הטיפול בהמטומה מתחלק, לעיתים, לטיפול תרופתי בסטרואידים, או,לרוב, בניתוח, על מנת לנקז את קריש הדם הנוצר. במידה ולא יטופל, יקרסו הסחוסים באפרכסת, והאוזן תעבור דפורמציה.

חשוב לזכור, כי במקביל, יש צורך לטפל בגורם הראשוני באוזן, שהוביל לגרד וניעורי הראש.