כללי
תאי מאסט (Mast) הם תאים אשר דומים מאוד לתאי דלקת הנקראים בזופילים (Basophil).
תאי המאסט נמצאים בכל הגוף, ונוטלים חלק במערכת החיסון של הגוף. המאסט מופעל על ידי חומר זר החודר לגוף. לאחר הפעלתו, המאסט מתפרק ומשחרר חומרים כולל היסטמין וכימיקלים נוספים המשמשים כמסייעים להתפתחות תגובה דלקתית של מערכת החיסון נגד החומר הזר.
תאי מאסט חשובים בתגובה החיסונית כנגד טפילים ותגובות אלרגיות.
גידול מאסט בכלב
זהו הגידול העורי הנפוץ ביותר בכלב (עד 20% מכל גידולי העור). הגידול נפוץ בכלבים זקנים מעל 9 שנים, אך יכול להופיע גם בכלבים צעירים או בוגרים. הגידול נפוץ באותה מידה בזכרים ובנקבות.
הגזעים עם נטייה גבוהה יותר לגידול מאסט כוללים: בוקסרים, גולדן או לברדור רטריבר, טריירים, ביגל, באסט, שנאוצר, בולדוג, שר-פיי, וקוקר-ספניאל.
לרוב, מדובר בגידול בודד, אך ב-10% מהמקרים יש מספר גידולים שהופיעו ביחד או שהופיעו חודשים עד שנים אחד אחרי השני. רוב הגידולים מופיעים על הגוף או הגפיים, ולעיתים רחוקות על הצוואר או הראש.
הגידול, בדרך כלל, מופיע על העור, והעור מעל עלול להיות מגורה או עם כיב. גידולי מאסט תת עוריים רכים יותר, ומעליהם נראה עור בריא לחלוטין.
גידול מאסט בחתול
זהו הגידול העורי השני בנפיצותו בחתול, אך לרוב, בחתולים הגידול יתקוף את האיברים הפנימיים, בדגש על מערכת העיכול (הגידולים באיברים הפנימיים לא ידונו במאמר זה).
הגידול העורי נפוץ בחתולים סיאמים, זכרים, צעירים (בני 3-4 שנים), עם מופע של מספר גידולים קטנים תת עוריים באזור הראש או הצוואר. גידולים אלה, בדרך כלל, שפירים.
מופע נוסף הוא מאסה בודדת או מספר גידולים עוריים או תת עוריים בחתולים זקנים (מעל גיל 4 שנים), ללא גזע מסוים. גידולים אלה, גם הם, לרוב שפירים.
מופע קליני
למעט המופע הברור של גידול בודד או מספר גידולים בעור או בתת עור אשר העור מעליהם עלול להיות מגורה או עם כיבים עקב החומרים אשר משתחררים ישירות מתאי המאסט בתוך הגידול, ישנם סימנים קליניים נוספים אשר עלולים להופיע רחוק מהגידול עצמו. הנפוץ ביותר הוא כיבים לאורך מערכת העיכול, אשר קלינית יראו ככאבי בטן, חוסר תאבון או אנורקסיה, הקאות, צואה שחורה או דמית ושלשולים. באופן כלל, עקב הסרטן, עלולה להתפתח אנמיה שתראה כחולשה כללית, רזון ועייפות כרונית, ובנוסף עלולה להיות ירידה בתפקודי הקרישה של הגוף אשר תתבטא בנטייה לדימומים.
אבחון
מתחלק לשני חלקים: חלק ראשון כולל אבחון של סוג הגידול, אשר נעשה על ידי דגימת תאים ישירות מהגידול בעזרת מזרק ומחט, ביצוע משטח ובדיקתו במיקרוסקופ. החלק השני כולל בדיקות נרחבות יותר לאבחון התפשטות הגידול (Staging) ובריאותה הכללית של החיה לפני תחילת הטיפול. הבדיקות עלולות לכלול דיגום תאים מקשרי לימפה, בדיקות דם כימיה ושתן, צילומי בית-חזה ובטן ואולטרא-סאונד בטן. במקרים מפושטים יותר צריך לדגום גם תאים מהטחול, כבד, ומח העצם. הבדיקה האחרונה שתתבצע, והכי חשובה, היא שליחת הגידול לבדיקת היסטולוגיה לאחר הוצאתו הכירורגית כדי לבדוק את רמת הסרטניות של הגידול (Grading), והאם שולי הגידול נקיים מתאים סרטניים.
טיפול
הטיפול המרכזי מתבסס על הורדה כירורגית של הגידול עם שוליים רחבים, וטיפול תומך בתרופות נגד כיבים לאורך מערכת העיכול. טיפולים נוספים הכוללים כימותרפיה או הקרנות שמורים למקרים בהם הגידול הוא בדרגה סרטנית גבוהה מאוד, או אם שולי הניתוח אינם נקיים, גם לאחר מספר ניתוחים. הפרוגנוזה לחזרת הסרטן תלויה, בעיקר, בדרגת הסרטניות של הגידול, ומידת התפשטותו בגוף.
