ג’יארדיה (Giardia) הוא טפיל (פרוטוזואה) חד תאי של המעיים הדקים. ישנן מינים רבים של ג’יארדיה כאשר חלקם ספציפיים לבעל חיים אחד ואחרים אשר אינם ספציפיים ויכולים להדביק מספר מינים כולל בני אדם מה שהופך את הג’יארדיה לטפיל אשר עלול לדבק מבעלי חיים לבני אדם.
ההדבקה בג’יארדיה מתרחשת ע”י בליעה של ציסטות אשר יכולות לשרוד בסביבה למשך תקופות ארוכות. לאחר שהציסטה נבלעת ומתעכלת בקיבה משתחררים ממנה הטרופוזואיטים שהם השלב הבוגר של הג’יארדיה. הטפיל מתיישב במעי הדק על גבי תאי המעי ושם הוא ניזון, מתרבה ויוצר ציסטות חדשות אשר מופרשות בצואה כשהן מוכנות להדביק חיה חדשה. החיה החדשה נדבקת על ידי בליעה של הציסטות בעת שתיה ממקור מים, מזון או כל גורם אחר אשר מזוהם בציסטות של הטפיל.
הסימנים הקליניים לאחר ההדבקה בגיארדיה כוללים שלשול מעי דק בכמויות גדולות, לעיתים עם דם טרי, ריח מסריח מאוד ועם הרבה גזים. סימנים קליניים אחרים עלולים לכלול חולשה, פגיעה בתאבון, ירידה במשקל, כאבי בטן והקאות.
האבחון של ג’יארדיה נעשה ע”י בדיקה מיקרוסקופית של הצואה וזיהוי של הטרופוזואיטים במשטח. חשוב לדעת כי ההפרשה של הטפיל בצואה איננה קבועה ולכן בדיקת צואה בודדת עלולה להיות שלילית למרות שבעל החיים עדיין נגוע. בדיקות אבחון אחרות אשר קיימות בשוק הן בדיקות מורכבות יותר כולל בדיקות סרולוגיה או PCR. לבדיקות האלה יש רגישות גבוהה יותר ממשטחי צואה ישירים אבל, לרוב, הן אינן נחוצות.
הטיפול בג’יארדיה נעשה על ידי מספר תרופות אשר הורגות את הטפיל. מעבר לכך, ניתן, לפי הצורך, טיפול סימפטומטי ותומך כמו תזונה רפואית, תרופות נגד הקאות ואחרות. חשוב לעשות לבעל החיים הנגוע מקלחת טובה וגם לנקות היטב את סביבתו על מנת להסיר שאריות צואה נגועות אשר עלולות להדביק בעלי חיים או בני אדם אשר נמצאים בקרבתו.
