אפילפסיה

אפילפסיה, בחתול ובכלב, היא מחלה אשר בה הגוף נחשף לסדרה של התקפים. בטבעה המחלה די דומה לזו שקורת אצל בני האדם. התקפים אפילפטים בחתול ובכלב הינה המחלה הכי נפוצה שמשפיעה על מערכת העצבים. ישנם מספר סיבות למחלה, ולא כולן הם אפילפסיה אמיתית. לאחר הפרדת כל הגורמים האורגנים להתקפים ניתן להגדיר שהמחלה היא אפילפסיה: אפילפסיה אידיופטית (מקור לא ידוע) אפילפסיה ראשונית, או אפילפסיה משנית.באפילפסיה, שורש הבעיה של ההתקף הוא הפרעה במוליכות העצב במוח. תוך כדי התקף אפילפטי אימפולסים אקראיים נשלחים מתא העצב של המוח לרקמת השרירים דרך הגוף. בהתקפה אמיתית, או אידיופטית, המקור לאימפולסים החריגים מהמוח הוא אזורים לא תקינים או הרוסים ברקמת המוח. תוך כדי התקף, כל אותם אזורים הרוסים של תאי עצב מתחילים לשלוח פולסים חשמליים, אשר נקלטים בתאי העצב המקיפים אותם. כתוצאה מכך נגרמת שרשרת תגובות, אשר בהן, תאי העצב ההיקפיים מגורים לירות גשם של אותות לשרירים בכל הגוף. האותות החשמליים והחריגים הללו יוצרים את ההתקף האפילפטי.ללא קשר לגורמים לאפילפסיה, לראות התקף אפילפטי יכול להפחיד אתכם, הבעלים, של חיית המחמד. אם אתם בעלים של חיה הסובלת מהתקפים , נסו לזכור שהם נראים הרבה יותר מפחידים מאשר הם למעשה.

ארבעת השלבים בהתקף

התקף אפילפטי יחיד ניתן לחלק ל-4 שלבים:
שלב האזהרה – שלב זה נמשך בין מספר דקות למספר ימים, במיקרים חריגים. בשלב זה נראים לפעמים שינוים במזג החיה והתנהגות. שלב זה יכול לעבור ללא שום סימן קליני!
השלב לפני התקף – שלב זה נמשך בין מספר דקות למספר שעות. בשלב זה ישנם שינויי התנהגות כגון: חוסר מנוחה, נטייה להתחבא, נטייה לבכי ויללות, חוסר חברתיות ותקשורת.
ההתקף עצמו – שלב זה נמשך בין מספר שניות למספר דקות. בהתקף עצמו ישנם שינויים בהכרה (בדרך כלל אובדן חלקי או מלא), נפילה על הצד, פרכוסים, ותנועות שרירים לא רצוניות, ריור, בריחת שתן או צואה. כל יללה מצד הכלב איננה כתוצאה מכאב!
שלב לאחר ההתקף – בשלב זה ישנה התאוששות הדרגתית. שלב זה נמשך, בדרך כלל, ממספר שעות ועד מספר ימים לאחר ההתקף. בשלב זה החיה מראה סימני בלבול, חוסר התמצאות סביבתית, בעיות שמיעה, אובדן ראיה זמני, חוסר קואורדינציה, חוסר תאבון, תשישות, ושינה מרובה.

למזלנו התקף אפילפטי נמשך רק מספר דקות בלבד. זמן של בין דקה לשלוש דקות הוא זמן התקף הכי נפוץ. התקפים הנמשכים בין חמש לעשר דקות פחות נפוצים. התקפי אפילפסיה הנמשכים יותר מחמש עשרה דקות יכולים להפוך למקרי חרום כיוון שלחיה עלולות להיות בעיות נשימה.

מה לעשות תוך כדי התקף?

במידה והינך נוכח כשהחיה מתחילה לתת סימנים של התקף, קח מגבת או כרית והנח אותה מתחת לראש החיה. אפשר לסחוב את החיה בסדין לאזור מרוצף (לא אדמה או שטיח). הזז את כל החפצים מסביב לחיה, על מנת שלא תוכל לפצוע את עצמה. אל תשים את ידך בתוך פה החיה כי אתה עלול להינשך! זה די נדיר שהכלב “בולע” את הלשון, אבל אם החיה מתחילה להכחיל תוכל להשתמש בכף הפוכה להזיז את הלשון. אם זה עדיין לא עוזר, והחיה עדיין במצוקה נשימתית, העבר שתי מגבות דרך הפה ומשוך אחת כלפי מעלה והשנייה כלפי מטה על מנת לאלץ את הפה להיפתח. אפשר ללטף את החיה ולדבר בשקט וברכות. החיה לא תדע על הימצאותך עד שההתקף יתחיל לחלוף. שמור את החדר חשוך והרחק את שאר בני המשפחה.

גורמים
הגורמים להתקף אפילפסיה יכולים להגיע משני מקורות. מקור ראשוני במוח עצמו או מקור מישני מטבולי או סיסטמי.
מקור ראשוני הינו בתוך המוח עצמו, עקב מחלות כגון: מחלה מדבקת (לדוגמה: כלבלבת, טטנוס), טראומה למוח (תאונת דרכים או מכה חזקה לראש), לחץ תוך גולגולתי גבוה (כתוצאה מסרטן או קריש דם) ועוד.

מקורות משניים הינן מחלות אחרות, בעיקר מטבוליות, אשר לא קשורות למוח באופן ישיר, אבל משפיעות עליו באופן עקיף. מחלות אלו כוללות: כשל כליה אקוטי או כרוני, כשל כבד, רמת סוכר נמוכה בדם, מחסור תזונתי בתיאמין, מחסור בסידן, עודף נתרן, הרעלות (כגון זרחן אורגני, סטריכנין וכולי), וחוסר בחמצן.

אבחון
במידה והבחנתם בחיה שלכם בסימנים הקלינים שפורטו, יש להגיע למרפאתנו בהקדם. איבחון סופי ומדויק של המחלה נעשה בעזרת אינפורמציה שאתם תימסרו לנו, בדיקה פיזיקאלית מקיפה, בדיקות דם מלאות, בדיקות שתן, בדיקות נוירולוגיות ועוד.

טיפול
הטיפול בחיה אפילפטית הינו ברובו טיפול תרופתי תומך. ישנם תרופות הניתנות במשך כל חייו של הכלב. יחד עם זאת תהיה התאמה של מסלול רפואי ספציפי לבעל החיים אשר יכללו בדיקות פיזיקאליות ודם בזמנים קבועים, שינוי תזונה וטיפולים מונעים אחרים.

במידה ויש לכם שאלות נוספות בנושא, אנא פנו לאחד הוטרינרים במרפאתנו ונשמח לעזור לכם.